שחיקת סחוס במפרק הברך היא תופעה שכיחה ביותר, המהווה אחד מהגורמים הבולטים לכאבי ברכיים. בדומה לכל רקמה בגוף, כך גם הסחוסים עוברים תהליך של הזדקנות, אך במקרה של סחוסי הברך, תהליך השחיקה מלווה בכאבים, בהפרעה תפקודית ולעתים אפילו בחוסר תפקוד של המפרק.
הטיפול בשחיקת סחוס הברך כולל פיזיותרפיה, תרופות נוגדות דלקת, תוספי תזונה ועוד. כאשר מדובר בשחיקה מתקדמת, לרוב טיפולים אלה אינם יעילים ויש לשקול ניתוח להחלפת מפרק הברך.
מה התפקיד של הסחוס בברך?
המפרק הוא נקודת החיבור בין שתי עצמות או יותר, ותפקידו בגוף הוא לאפשר תנועה ולשאת את משקל הגוף. לעתים קרובות, המפרקים נושאים במשקל נוסף וכבד יותר ממשקל הגוף, ולכן אזור זה מועד לפורענות.
הסחוס, אשר מצפה את עצמות מפרק הברך, הוא אחד מהמרכיבים החשובים במפרק. תפקידו לבלום זעזועים ולסייע בתנועה החלקה של המפרק. במצב של פגיעה בסחוס המצפה את העצמות, או שחיקה של העצמות, הדבר מוביל לכך שהעצמות מתחככות זו בזו בתנועה. כתוצאה מכך, האדם סובל מכאבים ובהדרגה הופך למוגבל בתנועה ובניידות שלו. כמו כן, חיכוך העצמות זו בזו לעתים גורם להתלקחות של דלקת, וכתוצאה מכך לכאבים, נפיחות, חום ואדמומיות. סימנים אלה מתפתחים בהדרגה עם הזמן ומחמירים עם השנים.
מה גורם לשחיקת סחוס בברך?
הסחוסים בגופנו הם בעלי נטייה טבעית להישחק עם השנים, ולכן הבעיה שכיחה במיוחד בקרב מבוגרים. גם ספורטאים, המבצעים פעילות גופנית אינטנסיבית לאורך שנים, הם בשכיחות גבוהה לסבול משחיקת סחוס בברך. גורמים נוספים המזוהים עם שחיקת הסחוס בברך הם נטייה תורשתית, עומס יתר כתוצאה מעבודה פיזית, השמנת יתר, וכל שימוש לא נכון או מתמשך במפרק הברך.
מהם הסימפטומים של שחיקת סחוס בברך?
סימני שחיקת הסחוס בברך לרוב מתפתחים לאט לאט ובאופן של נזק המצטבר עם השנים. התסמינים של סחוס מפרק שחוק בברך כוללים: כאבי ברכיים המורגשים בעיקר בתנועה, נוקשות במפרק לאחר מנוחה, רגישות יתר של המפרק למגע ולחץ עליו, צמיחת עצם ועיוות של המפרק שגורמים לו להיראות גדול יותר, חריקות הנובעות מחיכוך העצם בזמן תנועה, ודלקתיות של המפרק הפגוע, המתבטאת בנפיחות, כאבים בעת מגע וחום – תופעה שחולפת לאחר מספר ימים.
כיצד מטפלים בשחיקת סחוס בברך?
סחוס המפרק בברך הוא רקמה שאינה עוברת תהליכי ריפוי, ולכן לא ניתן להחזיר אותו לקדמותו. מסיבה זו, מטרת הטיפול בתסמיני שחיקת סחוס הברך היא הפחתת הכאב ושיפור התפקוד. מאחר ומדובר במחלה כרונית, חשוב שהטיפול בשחיקת הסחוס של הברך יהיה רציף ומתמשך.
טיפול נפוץ בבעיה הוא חימום האזור בעזרת פדים חמים, או חימום עמוק באמצעות אולטרסאונד, גלים קצרים או לייזר. כמו כן, פיזיותרפיה וביצוע תרגילים מותאמים יכולים לסייע בהשבת טווחי התנועה. כדי לשכך כאבים, ניתן להשתמש במשככי כאבים כמו אקמול או אופטלגין. להתלקחות דלקתית בפרק, ניתן להיעזר בתרופות נוגדות דלקת (NSAID). בקבוצת זו נכללות התרופות איבופן, נקסין, וולטארן ועוד. ניתן ליטול תרופות אלה למספר שבועות עד שההתקף נרגע, אך לא מומלץ לצרוך אותן לאורך זמן, שכן הן משפיעות לרעה על הקיבה והכליות. הזרקת סטרואידים (קורטיזון) ניתנת במקרה של דלקת חריפה. הזריקה משפיעה למספר שבועות ועד חודשיים־שלושה וניתן לחזור עליה שלוש פעמים בשנה לכל היותר.
כאשר טיפול שמרני אינו מספיק יעיל, לעתים נדרש ניתוח לתיקון או החלפת מפרק הברך. ניתוח זה מתאים יותר לצעירים, שיכולת ההחלמה שלהם גבוהה יותר ורצוי "לתקן את הברך" כדי שתוכל לתפקד עוד שנים רבות.