תפקוד קוגניטיבי

מהו התפקוד הקוגניטיבי?

ניתן להגדיר תפקוד קוגניטיבי כסל כישורים המאפשר לאדם המשך צמיחה והתפתחות. אם נחזור לדוגמה מתחילת הכתבה, הרי על מנת למצוא את הכתבה הזו נדרשו כישורי שפה, כתיבה, פתרון בעיות ועוד. כישורים אלו מתפתחים כחלק מתהליך ההתפתחות הטבעי עד גיל הבגרות, ותלויים הן בתנאים תורשתיים והן בתנאים סביבתיים. מרכיב משמעותי ביכולתנו לפתח תפקודים קוגניטיביים תלוי במאגר זיכרון הנקרא זיכרון העבודה. זיכרון עבודה הוא זה המאפשר קישור בין מידע חדש שנקלט באמצעות החושים לבין מידע קודם שיש לשלוף ממאגר זיכרון אחר, הזיכרון לטווח ארוך. לרוב, בילדות הצעירה נראה יכולות קונטיביים נמוכות יותר בשל קיבולתו הנמוכה יותר של זיכרון העבודה. עם העלייה בגיל מתרחשת עלייה בקיבולת זיכרון העבודה, עובדה המאפשר תפקודים קוגניטיביים גבוהים יותר כמו פתרון בעיות מסובכות יותר או לימוד פעולות מורכבות יותר.

יכולות קוגניטיביות – מה שיוצא אני מרוצה?

כאמור, לפוטנציאל שלנו לפתח יכולות קוגניטיביות גבוהות יש בראש ובראשונה מרכיב גנטי. אך יחד עם זאת, יש גורמים סביבתיים רבים המשפיעים גם הם. ניתן לדמות את המרכיב הגנטי לסל תפוזים; גודל הסל נקבע על ידי התורשה, לפי גודל הסל שקיבלנו מהורינו. למרות שלחלקנו יש סל גדול במיוחד, לא בהכרח נמלא אותו בתפוזים במהלך חיינו. לעומת זאת, גם אנשים עם סל קטן יותר יוכלו לאסוף המון תפוזים אם תהיה להם את התמיכה והגירויים המתאימים מהסביבה. כך למשל פיתוח יכולת השפה, תפיסה כמותית, יכולת המיון והסיווג ועוד. אנשים שיחשפו לשפה עשירה יותר או יתקלו בבעיות, חידות ומצבים משתנים, יסגלו לעצמם שפה עשירה יותר ויכולת מחשבתית גמישה יותר כדרך לפתרון בעיות והסקת מסקנות.  מכאן, שבמקום להתעסק או להסתפק בגודל הסל שקיבלנו מהורינו, עלינו להמשיך ו”לאסוף תפוזים” – בתקופת הילדות בפרט, ובהמשך החיים בכלל.

פיתוח יכולות קוגניטיביות, או “איך אוספים תפוזים”?

לאורח החיים שלנו השפעה גדולה על התפקוד הקוגניטיבי. לעומת השפעתן של מחלות מסוימות או שימוש בחומרים מזיקים כמו אלכוהול או סמים העלולים לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי, יש בידנו את האפשרות לבחור הרגלים בריאים שנמצאו כבעלי השפעה חיוביות על התפקוד הקוגניטיבי:

למידה – למידה והשכלה בגילאים הצעירים תורמת להיווצרותם של קשרים עצביים רבים יותר. קשרים עצביים מרובים אלו מהווים “רזרבה” אשר עשויה לאפשר לנו תפקוד קוגניטיבי גבוה גם בגילאים מתקדמים יותר.

חוויות והתנסויות שונות – כל חוויה וכל התנסות חדשה שאנו נתקלים בה תיאלץ אותנו להשליך ולהתאים על סמך ניסיון העבר – זיכרון, שליפה ומהירות תגובה הן רק חלק מהיכולות הקוגניטיביות שנתרגל במצב כזה.

אימון קוגניטיבי – שילוב פעילויות המציבות אתגרים מנטליים בשגרת היום יסייע לשיפורן ושימורן של יכולות קוגניטיביות. אם זה פתרון חידות, סודוקו, תשבצים או תרגול במשחקונים ייעודיים יעשו את העבודה מצוין. נמצא כי אימון באמצעות תוכנה ייעודית בתדירות של 3 פעמים בשבוע תיתן תמורה נהדרת בעבור הזמן המושקע, ונמצא כי אימון קוגניטיבי בקבוצה עדיף על אימון קוגניטיבי אישי.

אימון גופני – אימון גופני נמצא כמקטין את הסיכון לדיכאון וחרדה המהווים בפני עצמם גורמים להידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי ובדמנציה. בנוסף, היעדר אימון גופני נמצא כמקושר לירידה בתפקוד הקוגניטיבי החל מגילאי בית הספר ועד גילאים מאוחרים יותר.

תזונה – במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצא קשר בין תזונה ים תיכונית לשמירה על תפקוד קוגניטיבי. מה היא כוללת? דגנים מלאים, קטניות, דגים, מוצרי חלב רזים, מקורות צמחיים לשומן חד בלי רווי (כמו אגוזים, זרעים, שמן זית ואבוקדו) ואיך לא – פירות וירקות בשפע. מסתמן כי יתכן ואחת הסיבות לכך היא ככל הנראה תכולתם הגבוהה של פוליפנולים הנמצאים בפירות וירקות, ובמיוחד פירות יער, אוכמניות, ענבים, יין אדום וקקאו. צריכתם של פוליפנולים נמצאה כמשפרת יכולות קוגניטיביות כמו זיכרון ולמידה ואף קשורה בהפחתת הסיכון לירידה קוגניטיבית בהמשך החיים.

לסיכום

אם בפסקה הקודמת הוסבר שיש מה לעשות, אז חשוב לדעת שיש גם מה לא לעשות – אורח חיים מזיק הכולל השמנה, חוסרים תזונתיים, עישון, שתיית אלכוהול וכד’. כל אלו עלולים להוביל לירידה קוגניטיבית קלה – ירידה מורגשת בתפקוד הקוגניטיבי, כזו הבאה לידי ביטוי בהידרדרות משמעותית יותר מזו המתרחשת עם הגיל. מלבד אימוץ ההרגלים העשויים להיטיב עם התפקוד הקוגניטיבי שלנו במרוצת השנים, במידה ואתם או הקרובים לכם מרגישים נסיגה בתפקוד מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.