סלניום – המינרל החשוב לגברים אך לא רק

ת. פרסום: 28/10/2021

ת. עדכון אחרון: 26/05/2022

דניאל בן חפר , דיאטנית קלינית וספורט M.Sc RD ומאמנת כושר

זמן קריאה: 4 דקות

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

סלניום הוא מינרל חיוני לבני האדם, כלומר גופנו אינו יכול ליצרו ולכן חייב להגיע אלינו מהמזון או מתוספי תזונה.
סלניום הוא נוגד חמצון רב עוצמה הנלחם בעקה חמצונית ומסייע להגן על גופנו מפני מצבים כרוניים מזיקים שנוצרים מנזק חמצוני. הוא חשוב לבריאות האדם לתפקוד של מערכות שונות דוגמת מערכת החיסון ומערכת הרבייה.
מחסור בסלניום יכול לגרום לעייפות ועירפול מוחי, ואף קשור לבעיות פוריות בגבר בשל היותו חיוני ביצירת נוזל הזרע ובאיכותו. למניעת חסר חשוב להקפיד על צריכה נאותה בתזונה וניתן להעזר להשלמה תזונתית בתוספי תזונה.

מהו סלניום?

סלניום הוא מינרל חשוב לבני אדם ולבעלי חיים. הוא נמצא במזון מן הצומח דוגמת אגוזי ברזיל, אגוזי מלך, חיטה מלאה, קינואה וזרעים שונים ובמזונות מן החי דוגמת דגים ופירות ים, בשר בקר, עוף, ביצים ומוצרי חלב.

מדענים יודעים כיום שהסלניום נחוץ לגופינו בייצור של משפחת חלבונים המכילים סלניום ומכונים סלנופרוטאינים. עד כה בודדו 25 סלנופרוטאינים שונים בגוף ורק מחצית מתפקודיהם זוהו.

מדוע הסלניום חיוני לגופנו?

לסלניום חשיבות בבריאות האדם ובמטבוליזם תקין. יש לו תפקידים במערכת הרבייה, במטבוליזם של הורמוני בלוטת התריס, במנגנוני מערכת החיסון, ביצירת ה-DNA ובהגנה מפני נזקים חמצניים וזיהומים.

סלניום מושך תשומת לב רבה בזכות היותו נוגד חמצון. נוגדי חמצון אלו תרכובות המונעות נזק תאי, הנגרם מרדיקלים חופשיים. רדיקלים חופשיים הם למעשה תוצרי לוואי של תהלכים המתרחשים בגופנו באופן יום יומי, וכאשר הם נוצרים בעודף מובילים ללחץ חמצוני הפוגע בבריאותנו. עליה בעקה החמצונית נקשרת לעלייה בסיכון למצבים כרוניים כמו תהליכי הזדקנות מוקדמים, סיכון לשבץ, מחלות לב, אלצהיימר וסרטן.

סלניום גם ממלא תפקיד חשוב במערכת האנדוקרינית, החיסונית והקרדיו-וסקולרית שלנו. בגוף, סלניום נמצא בריכוזים גבוהים בבלוטת התריס, האחראית לשמירה על חילוף החומרים שלנו.

מדוע סלניום חיוני לגברים?

במרוצת השנים האחרונות אנו רואים כי איכות הזרע הידרדרה ב-50-60% ובעיות פריון זכריות מהוות כ-50% מבעיות הפוריות באוכלוסייה. ידוע כי רמות תקינות של סלניום חשובות לפוריות הגבר, מכיוון שהוא חיוני ליצירת זרע וייצור טסטוסטרון, הורמון המין הזכרי. מחקרים אף מראים כי פעילותו נוגדת החמצון עשויה להפוך את הזרע לפורה יותר.

במספר מחקרים שנערכו בגברים בריאים נמצא כי רמות הסלניום היו נמוכות יותר בזרע של גברים עקרים בהשוואה לגברים שאינם עקרים. יתר על כך, הכמות הגדולה ביותר של סלניום בגברים מופיעה באשכים, בשל היותו רכיב חיוני ביצרת סלנופרטאינים מסוימים החיוניים ביצירת נוזל הזרע ובאיכות הזרע עצמו. מכאן אנו למדים כי חוסר בסלניום עלול לעצור תהלכים ביצירת הזרע, בגודל הזרע וביעילות הרבייה הכוללת ואולי אף להוביל לחוסר פוריות.

נכון להיום, ישנם קומץ ניסויים קליניים התומכים בנטילת תוספי סלניום לשיפור חוסר פוריות בגברים. איכותם, גודלם ותוצאותיהם הבלתי עקביות מונעים מאיתנו להגיע למסקנות מוצקות. לפיכך, דרושים מחקרים נוספים לבחינת השפעת סלניום ברבייה והגדרת תוכניות טיפול לשיפור פוריות הגבר.

כמה סלניום אנחנו צריכים לצרוך בתזונה?

על פי ה-RDA (Recommended Dietary Allowances), כמות של 55 מק”ג סלניום ליום מומלצת לאדם בוגר מעל גיל – 14 שנים. כלומר, זוהי הקצובה המומלצת בכדי למנוע חסרים תזונתיים ל-97-98% מהאוכלוסייה. זוהי כמות קטנה אך הכרחית בכדאי לשמור על מערכות מרכזיות בגופנו. מספר זה קופץ ל-60 מק”ג ליום לנשים בהריון ול-70 מק”ג ליום לנשים מניקות.

מחסור בסלניום הוא בעיה ברמת האוכלוסייה, כמדינה, ולא ברמה הפרטנית לרוב. סלניום הוא מינרל המצוי באדמה וכאן קימת בעיתיות, כמותו תלויה במיקום הגאוגרפי. במזון צמחי, כמות הסלניום תלויה בכמותו בקרקע ובגורמים נוספים כמו: חומציות הקרקע (pH), כמות החומר האורגני באדמה והאם הסלניום מצוי בצורה הניתנת לספיגה צמחית. תכולת הסלניום בקרקע משפיעה על כמות הסלניום בצמחים שבעלי החיים אוכלים ומכאן גם כמויות הסלניום במזון מין החי משתנות.

איך מאבחנים מחסור בסלניום?

מחסור בסלניום יכול לגרום לתסמינים לא ספציפיים כמו עייפות ועירפול מוחי, אבל יכול גם לגרום לבעיות חמורות יותר כמו בעיות בפוריות, ירידה קוגניטיבית ואף עשוי להגביר את ההשפעה של וירוסים מסוימים אם חלית.

קשה מאוד לבחון האם קיים מחסור בסלניום, משום שריכוזי הסלניום בדם ובשתן משקפים את צריכת הסלניום האחרונה שנעשתה ולכן אלו אינם בדיקות מהימנות שעורכים בשגרה. ניתן לבחון את טיב הקרקפת, השיער והציפורניים לאורך זמן ולהשוות, כדי לראות מגמת חסר.

דיאטן/ית יכולים להעריך האם קיים חסר תזונתי לפי ניתוח יומן אכילה. כשעולה מתוך יומן האכילה שאדם מסוים לא צורך את הכמות המספקת יש חשיבות לקבל הדרכה לצריכת מזונות מועשרים בסלניום וניתן להיעזר בתוספי תזונה דוגמת מולטי ויטמין לצורך השלמה תזונתית רחבה למניעת חסר (תוסף מולטי ויטמין לא יטפל בחסר קליני).

כמו כן, גם צריכה עודפת של סלניום מסוכנת. רעילות מתבטאת ב”סלנוזיס”, המאופיינת בריח בולט של שום, טעם מתכתי בפה, שינויים בצבע השיניים, שבריריות הציפורניים ואף במקרים קיצונים ישנה סכנה להתפתחות שחמת כבד, בצקת ריאות וכשל כלייתי. יחד עם זאת, מצבי רעילות הם נדירים ונגרמים לרוב מצריכת תוספים במינון גבוה לאורך זמן ממושך. לכן בכל שאלה של תיסוף בסלניום היוועצו עם הרופא/ה או דיאטן/ית שלך.

מקורות:

References:

1. Labunskyy, V. M., Hatfield, D. L., & Gladyshev, V. N. (2014). Selenoproteins: molecular pathways and physiological roles. Physiological reviews, 94(3), 739–777. https://doi.org/10.1152/physrev.00039.2013
2. Schnabel, R., Lubos, E., Messow, C. M., Sinning, C. R., Zeller, T., Wild, P. S., Peetz, D., Handy, D. E., Munzel, T., Loscalzo, J., Lackner, K. J., & Blankenberg, S. (2008). Selenium supplementation improves antioxidant capacity in vitro and in vivo in patients with coronary artery disease The SElenium Therapy in Coronary Artery disease Patients (SETCAP) Study. American heart journal, 156(6), 1201.e1–1201.e12011. https://doi.org/10.1016/j.ahj.2008.09.004
3. Dennert, G., Zwahlen, M., Brinkman, M., Vinceti, M., Zeegers, M. P., & Horneber, M. (2011). Selenium for preventing cancer. The Cochrane database of systematic reviews, (5), CD005195. https://doi.org/10.1002/14651858.CD005195.pub2
4. U.S. Department of Health and Human Services. (2021, March 22). Office of dietary supplements - selenium. NIH Office of Dietary Supplements. Retrieved October 4, 2021, from https://ods.od.nih.gov/factsheets/Selenium-Consumer/.
5. Pieczyńska, J., & Grajeta, H. (2015). The role of selenium in human conception and pregnancy. Journal of trace elements in medicine and biology : organ of the Society for Minerals and Trace Elements (GMS), 29, 31–38. https://doi.org/10.1016/j.jtemb.2014.07.003
6. Shreenath AP, Ameer MA, Dooley J. Selenium Deficiency. [Updated 2021 Jul 23]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2021 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK482260/
7. Ventura, M., Melo, M., & Carrilho, F. (2017). Selenium and Thyroid Disease: From Pathophysiology to Treatment. International journal of endocrinology, 2017, 1297658. https://doi.org/10.1155/2017/1297658
8. Skoracka, K., Eder, P., Łykowska-Szuber, L., Dobrowolska, A., & Krela-Kaźmierczak, I. (2020). Diet and Nutritional Factors in Male (In)fertility-Underestimated Factors. Journal of clinical medicine, 9(5), 1400. https://doi.org/10.3390/jcm9051400
9. Vinceti M., Filippini T., Del Giovane C., Dennert G., Zwahlen M., Brinkman M., Zeegers MPA, Horneber M., D'Amico R., Crespi CM. (2018). Selenium for preventing cancer. Cochrane Database of Systematic Reviews, Issue 1. Art. No.: CD005195. https://doi.org/10.1002/14651858.CD005195.pub4.