סטרס: למילה הקצרה הזו יש כל כך הרבה משמעויות, והיא טומנת בחובה לא מעט סיכונים בריאותיים: החל מביטויים רגשיים וחברתיים ועד מחלות לב וכלי דם מסכנות חיים. למרבה הצער, לרפואה המערבית עדיין אין מספיק פתרונות משמעותיים ובטיחותיים להציע, אבל מתברר שדווקא שיטות טבעיות עשויות להיות יעילות וללא תופעות לוואי. בשנים האחרונות תופס את מקומו צמח בשם אשווגנדה שמשפיע, בין השאר, על הפרשת ההורמון קורטיזול. כל הפרטים – בהמשך.
מה זה בכלל סטרס?
למעשה מדובר במצב נפשי שהביטויים שלו עשויים להיות רגשיים וגופניים. סטרס – עומס, מתח, לחץ, דחק או עקה בעברית – הינו מצב בו מצוקה נוצרת מגירוי יתר, ריבוי מטלות ועומס ומתבטאת בתסמינים כמו פחד, חרדה ועוד. הגירוי הנפשי עלול לגרום גם לתופעות גופניות מגוונות: לחץ דם גבוה, דפיקות לב, כאבי בטן, קשיי שינה, הפרעות עיכול ועוד.
למעשה, סטרס הוא חלק ממנגנון הישרדותי עתיק המכונה תגובת “הילחם או ברח –“Fight or Flight . המנגנון הזה מאפשר לאדם שמזהה מצב של איום או סכנה להתמודד איתם באופן מידי, באמצעות הפרשה מהירה של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) כמו אדרנלין וקורטיזול, שזכה לשם “הורמון הלחץ”. מנגנון הישרדות זה הועיל מאוד לאבותינו הקדמונים כשנתקלו באויבים או בטורפים. אבל אנחנו, צאצאיהם המודרניים, מוצפים בעיקר באיומים “מדומיינים”. בעולם בו אנחנו חיים, שמתאפיין בריבוי מטלות ואירועים, לחץ ומתח הם מצבים קיומיים – ממועד הגשת עבודה שאנחנו עומדים לפספס, חשש מפני פיטורין, לחץ על הכביש, הצורך להצלחה בקרייה תוך שילוב חיי המשפחה, ועד מריבה קולנית עם בן/ת הזוג. וכך, הבריאות שלנו נשחקת כתוצאה מהפרשה גבוהה וקבועה של הורמוני הסטרס, בגלל העומס והלחץ המתמשך.
רמות הקורטיזול הגבוהות גורמות לעליה ברמות הסוכר ובלחץ הדם, מחלישות את פעילותה של מערכת החיסון ואף פוגעות בתפקוד המיני ובכושר הגופני.
איך מטפלים בסטרס?
אמנם ישנן תרופות, ואולם ישנם רבים המעדיפים להימנע מנטילתן, בגלל התלות שעלולים לפתח בהן ובגלל תופעות הלוואי שלהן. ישנן מספר טכניקות שניתן לסגל כדי להפיג מתח, כמו מדיטציה, דמיון מודרך, תרגול נשימות וכדומה. גם עיסוק בספורט נחשב יעיל להפחתת לחץ. ישנן כמובן גם שיטות פסיכולוגיות, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי ( (CBT ואימון בביופידבק.
אם אתם סטודנטים בתקופת מבחנים, הנה כמה טיפים בשבילכם:
ומה לגבי צמחי מרפא להרגעה?
השימוש בצמחי מרפא להרגעה כטיפול במצבי סטרס ולחץ, ידוע עוד מהרפואה העממית. בהרבה ממקרי הלחץ ובתקופות עמוסות במהלך החיים, ניתן להעזר בצמחי מרפא להרגעה לפני השימוש בתרופות.
כאמור, בשנים האחרונות תופס את מקומו צמח בשם אשווגנדה – צמח מרפא שנחשב לאחד הנפוצים ביותר ברפואה ההודית המסורתית (האירוודה) ושנמצא בשימוש למעלה מ-5000 שנים.
דקה על אשווגנדה עם אולגה אליהו:
מבחינה בוטנית האשווגנדה ידועה בשם Withania somnifera והא משתייך למשפחת הסולניים. הוא מוכר גם כג’ינסנג הודי או כדובדבן החורף. משמעות השם אשווגנדה היא “ריח של סוס”. הצמח נקראה כך משתי סיבות: הראשונה- לשורש הצמח הטרי יש ריח של סוס. הסיבה השניה- האמונה הרווחת היא שאדם שיצרוך את הצמח, יפתח חוזק וחיוניות השווה לזו של הסוסים.
האשווגנדה, – מגביר את יכולת ההתמודדות עם לחץ פיזי, סביבתי או רגשי, ומסייע להשגת איזון. ברפואת האיורוודה משתמשים בו בתדירות גבוהה כצמח מרפא להרגעה, לטיפול בבעיות זיכרון, שיפור מצב הרוח, הפחתת חרדה ובעיות במיניות. בשנים האחרונות, לנוכח התגברות ההתמודדות עם לחץ ומתח מתרבים המחקרים הבוחנים את יעילות השימוש באשווגנדה. בשנים האחרונות מסתמנת תמיכה מדעית כי אכן, ישנם בצמח מספר רכיבים היכולים לסייע בהפחתת רמות הקורטיזול, ובכך לשפר את יכולת ההתמודדות עם סטרס ולהפחית את השפעותיו הרגשיות והגופניות, כגון חרדה, קשיי שינה, דיכאון וקושי בתפקוד.
בנוסף, ישנן עדויות מחקריות גם אודות סגולות האשווגנדה המסייעות בהגברת מדדי הפוריות בגברים, רמות העוררות המינית בנשים, שיפור תפקודי לב ונשימה ועליה בכוח השרירים לאחר פעילות גופנית.
אפשרויות השימוש באשווגנדה
שורש הצמח משמש ברפואה ההודית נזה שנים רבות כצמח מרפא במספר בעיות רפואיות. בתימן, מייבשים את עלים של הצמח טוחנים לאבקה ומשתמשים בה כתרופה לטיפול בכוויות. כיום ניתן למצוא תמצית שורש הצמח כתוסף תזונה.
