גודל פונט
פורמולות מיוחדות

לוטאין: תוסף התזונה שהעיניים שלנו צריכות

לוטאין הוא חומר צבע ממשפחת הקרוטנואידים. מחקרים מייחסים לו חשיבות רבה במניעה של מחלות עיניים ומחלות נוספות. מהו המינון הדרוש וכיצד ניתן להשיג לוטאין?

ת. פרסום:
ת. עדכון אחרון:
זמן קריאה: 3 דקות
לוטאין

בקיצור, הכי חשוב לדעת ש:

  1. לוטאין משפיע על בריאות העיניים ועשוי למנוע הפרעות בראייה ואפילו עיוורון
  2. כפי הנראה, לוטאין משפיע על בריאות הלב, ועשוי למנוע סוגי סרטן מסיימים, להקל כאבי שרירים ועוד
  3. לוטאין נמצא במזונות רבים, בתכשירי מולטי ויטמין וכתוסף בודד

זוכרים את הבדיחה על הארנב, הגזר והמשקפיים? ובכן, יכול להיות שהארנבים צדקו לכל אורך הדרך. חומרי הצבע שיש בפירות ובירקות נחשבים לנוגדי חמצון חזקים ומשמעותיים. אחד מהם, לוטאין שמו, משפיע במיוחד על העיניים ואף עשוי למנוע מחלות עיניים.

לוטאין, כמו גם ליקופן, משולבים בשנים האחרונות בתכשירים ובתוספי תזונה רבים, בגלל סגולותיהם השונות שהוכחו במחקרים. שני חומרי צבע אילו שייכים לקבוצה של כ-600 פיגמנטים טבעיים שנקראים קרוטנואידים.

כיצד לוטאין משפיע על העיניים?

לוטאין (ביחד עם חומר נוסף בשם זיאקסנטין) הוא קרוטנואיד שמסנן את קרני האור המזיקות, מתחום הצבע הכחול. לוטאין נמצא באופן טבעי ברשתית העין ותפקידו להגן עליה מפני קרינה חזקה. ריכוז הלוטאין שנמדד בעין בבדיקות רפואיות משמש לעתים סמן רפואי לאיכות הראייה ולמידת הסיכון למחלות עיניים כגון ניוון מקולרי גילי (נמ”ג, בעברית או  AMD – age Related Macular Degenerationבלועזית), מחלה שנחשבת לאחד מגורמי העיוורון הנפוצים ביותר, במיוחד מעל גיל 60.

מהי מחלת העיניים נמ”ג?

הרשתית היא שכבת תאים בחלקה האחורי של העין, שאחראיים על המרת קרני האור לאותות עצביים. מקולה היא החלק המרכזי של הרשתית – שבו צפיפות התאים גבוהה במיוחד. תאים אלה הם שאחראים על חדות הראייה ועל היכולת שלנו להבחין בפרטים.

נמ”ג היא מחלה שנגרמת בגלל תהליך ניווני. במקרים מסוימים המחלה מתקדמת באיטיות וכמעט שאיננה משפיעה על הראייה באופן מובחן, אולם במקרים אחרים המחלה מתקדמת במהירות ועלולה לגרום לפגיעה קשה בראייה, עד כדי עיוורון.

מחקרים מוכיחים כי צריכה נאותה של לוטאין (ושל זיאקסנטין) באמצעות מזון או באמצעות תוספי תזונה, חיונית לשמירה על בריאות העין, למניעת נזק לרשתית ולמקולה. מחקרים נוספים מדגימים כי צריכת של נוגדי החמצון לוטאין, זיאקסנטין וכן ויטמין E מסייעים בניטרול רדיקלים חופשיים שעלולים להזיק לתפקוד עדשת העין, וכן שנטילה של נוגדי החמצון הללו בכמות מספקת עשויה למנוע התפתחות קטרקט או לעצור את התקדמותו. בעיקר בעשור השישי לחיים.

על אילו מצבים נוספים בגוף לוטאין עשוי להשפיע?

רשימת המחקרים והמצבים הרפואיים שנקשרו ללוטאין ולחשיבותו, היא ארוכה. חשוב להדגיש, כי לא כל המחקרים וההשערות הוכחו חד משמעית, בהם:

 

  • הפחתת סיכון לסרטן מסוג נון-הודג’קינס לימפומה
  • הפחתת הסיכון להתקפי לב
  • הפחתת הסיכון למחלת לו גריג (ALS)
  • הפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס ולסרטן הוושט
  • הפחתה של סיבוכי סוכרת, כגון פגיעה בראייה
  • הקלת כאבי שרירים כתוצאה של מאמץ גופני.

 

כמה לוטאין צריך ואילו מזונות מכילים אותו?

למניעת נמ”ג וקטרקט ההמלצה היא ליטול 6-12 מ”ג ליום.

כדי לעכב את התקדמות התסמינים של נמ”ג ההמלצה היא לצרוך מדי יום 10-12 מ”ג של לוטאין.

חלמונים, ברוקולי, ירקות עלים ירוקים (תרד, קייל וכדומה) תירס, אפונה, פלפל ירוק, תפוזים, קיווי, ענבים, קישואים ודלעת, הם מזונות שעשירים בלוטאין. ההמלצה היא לאכול מהם במסגרת ארוחה עתירת שומן, לספיגה מיטבית שלו.

 

  • בכוס קייל מבושל יש כ-25 מ”ג של לוטאין
  • בכוס תרד מבושל יש כ-20 מ”ג של לוטאין
  • בכוס ברוקולי מבושל יש כ-3 מ”ג של לוטאין
  • בכוס גרגרי תירס יש כ-2 מ”ג של לוטאין
  • בכוס אפונה יש כ-2 מ”ג של לוטאין
  • בכוס חסה רומאית יש כ-2 מ”ג של לוטאין

תכשירי מולטי-ויטמינים רבים מכילים לוטאין. אך בדרך כלל הם מספקים כמות קטנה יחסית, כמו 0.25 מ”ג לטבליה. על כן, כדאי לשקול נטילה של תוסף תזונה בודד שמכיל לוטאין (בדרך כלל יש בו גם  זיאקסטין).