אבנים בכליות – מדריך מקיף להבנה, מניעה וטיפול

מהן אבנים בכליות?

אבנים בכליה זהו מצב רפואי העלול להיות לא נעים ואפילו כואב. הן נוצרות כאשר חומרים האמורים להיות מופרשים בשתן כמו סידן, אוקסלט או חומצה אורית מתגבשים לגביש מוצק. האבנים הנוצרות שונות זו מזו בהרכבן, גודלן וצורתן, והן עלולות לגרום מגוון תסמינים וסיבוכים, בעיקר כאשר הן נודדות מהכליה ומגיעות אל השופכן, צינורית האוספת את השתן מהכליה אל שלפוחית השתן. גילוי הרכב האבנים חיוני לצורך יעילות הטיפול והמניעה.

מהם גורמי הסיכון, התסמינים וכיצד מאבחנים? 

קיימים מספר גורמי סיכון מרכזיים להיווצרותן של אבנים בכליות, ואחד המובילים שבהם הוא התייבשות. מכיוון שהמינרלים המופרשים בשתן מומסים במים, כמויות נוזלים נמוכות באופן כרוני עלולות להוביל לשקיעתם של המינרלים וכך להגדיל את הסיכון להיווצרותן של אבנים. לצד כמויות הנוזלים בתזונה, גם רכיבי התזונה הנצרכים הם בעלי משמעות גדולה. כך למשל צריכה עודפת של מזונות עשירים באוקסלט כמו תרד ואגוזים, בשילוב צריכת סידן גבוהה לאורך זמן עלולים להעלות את הסיכון ליצירת אבני סידן-אוקסלט. בנוסף, מצבים רפואיים מסוימים כמו הפרעות מטבוליות, זיהומים בדרכי השתן, מחלות מעי דלקתיות או היסטוריה רפואית של אבני כליה, מעלים את הסיכון להיווצרותן של אבנים.

אבנים בכליות תסמינים

התסמינים הנפוצים המופיעים לצד היווצרותן של אבני כליה כוללים כאב חד, דם בשתן, תכיפות במתן שתן ובחילה. ערנות להופעתם של התסמינים יכולה לסייע באבחנה וטיפול מוקדמים. אבחנה תעשה באמצעות צילומי רנגטן או CT, לצד בדיקות שתן לצורך גילוי הרכב האבנים.

מהן דרכי הטיפול באבנים בכליות? 

דרכי הטיפול שונות ומגוונות ומשתנות בהתאם לגודל האבנים, סוגן וחומרת התסמינים המופיעים. כך למשל הטיפול באבנים קטנות במיוחד יהיה לרוב שמרני במיוחד, ויכלול צריכת נוזלים מרובה לצד התאמות תזונתיות. לעומת זאת אבנים גדולות יותר הגורמות לתסמינים קשים יותר, לרוב יגררו טיפול בעל אופי התערבותי גדול יותר, כמו ריסוק באמצעות גלי הלם – טכניקה לא פולשנית לריסוק האבנים לחלקיקים קטנים יותר שניתן להפריש בשתן, או התערבות ניתוחית להסרתן של האבנים במקרים מעט יותר מורכבים.

קיימות אפשרויות טיפול נוספות, כאלה שההוכחות המדעיות לגביהן פחות חד משמעיות, כמו שימוש בתוספים צמחיים מסוימים שקיימת לגביהם אמונה שהם עשויים לתרום להתמוססות האבנים. למרות שמדובר במיצוי צמחי שמטרתו המסת אבני כליה, חשוב לזכור להתייעץ עם רופא.ה לפני נטילתו על מנת לוודא שהתוסף בטוח לשימוש במצבכם הרפואי.

איך נוכל למנוע אבנים בכליות?

החלק החשוב, אך גם הקשה ביותר במניעה, הוא שינויים באורח חיים ובתזונה.  

• שתייה מים נאותה של כ- 3-2.5 ליטרים ביום תסייע בהפחתת ריכוז המינרלים בשתן ותקטין את הסיכון להצטברותן לכדי אבן. כמובן שבמצבים של אובדן נוזלים מוגבר כמו בסביבה חמה במיוחד או בפעילות גופנית, יש להחזיר כמויות נוזלים גבוהות יותר. ואם כבר בנוזלים עסקינן, קיימות עדויות לכך שלימונדה או מיץ לימון במים יכולים להפחית את שכיחות היווצרותם של האבנים. 
• צריכה מתונה של מזונות עשירים באוקסלט כמו עלים ירוקים, קקאו, תה, אגוזים וזרעים לצד צריכה הולמת של סידן בתזונה, יכולים לעשות שינוי משמעותי יחד עם תזונה עשירה בסיבים תזונתיים הנמצאים בפירות וירקות.  
• הגבלת כמויות המלח בתזונה. ההמלצה נכונה באופן כללי ובפרט לאנשים בעלי סיכון לאבני כליה, משום שהמלח מגביר את הפרשת הסידן בשתן וכך מעלה את הסיכון ליצירת אבנים. 
• בחלק מסוגי האבנים (אבני סידן או אבני חומצת שתן), מומלץ להגביל את צריכת החלבון שמקורו מן החי כמו בשר, עופות, דגים, ומזונות מועשרים בחלבון. 

מלבד תזונה מאוזנת ומגוונת, הקפדה על פעילות גופנית סדירה תסייע גם היא הן בשמירה על משקל תקין והן בשמירה על תפקודי הכליה.

לסיכום 

אבני כליה הם לא גזירה משמיים. אורח חיים בריא הכולל תזונה מאוזנת, מגוונת ועשירה בסיבים תזונתיים לצד שתיה מרובה, יכולים להפחית את הסיכון להיווצרותן, וערנות לתסמינים ופניה לבירור רפואי במידת הצורך יפחיתו את הסיכון לסיבוכים.