מה זה פרטין?
פרטין הוא חלבון תוך תאי המאחסן ברזל הנחשב כמדד הערכה אמין למאגרי הברזל ברקמות הגוף. ברזל הינו מינרל חיוני, הדרוש לצמיחה, התפתחות ולבריאות תקינה. בגופנו, ברזל אינו יכול להסתובב חופשי בדם בכמות גדולה לכן הוא נקשר לחלבון הטרנספרין, אשר מעביר אותו לחלקים השונים בגוף ועודפיו מאוחסנים בחלבון הפריטין.
רוב מאגרי הברזל נמצאים בטחול, בכבד ובמח העצם. כאשר הגוף משתמש בברזל מאוחסן, כמות קטנה של פרטין עוזבת את התא ועוברת לזרם הדם באופן פרופורציונלי לכמותו המאוחסנת בתאים. לכן, בדיקת דם הבוחנת את ערכי הפרטין, משמשת כבדיקה יעילה, קלה ופשוטה לאמוד את כמות הברזל המאוחסן בגופנו. ניתן לחשוב על גופנו כעל מזווה במטבח, בו אנו שומרים פרטי מזון לטווח הארוך (קופסאות שימורים, אורז, פסטה וכו’) שתמיד יהיו בהישג יד לשעת הצורך. באופן דומה גופנו אוגר ברזל המתקבל מהמזון, בכדי ליצור כדוריות דם אדומות הנושאות את החמצן לכלל האיברים. הגוף שומר את הברזל בחלבון הפרטין, שיהיה בהישג יד לזמנים בהם אנו לא נקבל מספיק ברזל מהמזון שאנו צורכים.
ערכי פרטין:
הטווח התקין עבור ערכי פריטין בבדיקת הדם עפ”י ה-NHS:
- נמוך: קטן מ-15 מק”ג/ליטר
- גבולי: 16-40 מק”ג/ליטר
- תקין: 41-400 מק”ג/ליטר
- גבוה: גדול מ-400 מק”ג/ליטר
*יש לציין כי קיימת שונות בין המעבדות.
ככל שערכי הפרטין נמוכים, אפילו בטווח התקין, גדל הסיכון שלאדם חסר ברזל. אם ערכי הפרטין והברזל נמוכים באופן עקבי, המחסור בברזל יכול להחמיר לאנמיה, מצב שבו יכולת נשיאת החמצן על ידי כדוריות הדם האדומות איננה מספקת את צורכי הגוף. מנגד, ערכי פרטין גבוהים מסמלים על עודפי ברזל – “המוכרומטוזיס”. מצב שבו עודפי הברזל נקלטים בחלבון הפרטין, נשא הברזל טרנספרין רווי ועודף ברזל חופשי מסתובב בדם ושוקע ברקמות הגוף ועלול לגרום נזק לאיברים. רמות גבוהות עשויות להצביע על שימוש לרעה באלכוהול, זיהום, מחלת כבד, דלקת פרקים שגרונית, פעילות יתר של בלוטת התריס או סוגים מסוימים של סרטן.
חשוב לדעת שחלבון הפריטין הוא חלבון שעולה במצבי דלקת, כך שמצב דלקתי יכול להוביל לעלייה ברמות הפריטין אך אין אלה יעידו על מאגרי הברזל.
גורמים לפרטין נמוך:
- תזונה לא מאוזנת
צריכה לא מספקת של ברזל ו/או חלבון - בעיות ספיגה
– שלשולים כרוניים
– מחלות הפוגעות בספיגה כמו צליאק, מחלות מעי דלקתי (IBD, כיבים, גידולים במערכת העיכול)
– תרופות הפוגעות בספיגה - איבודי דם
– דימומי וסת כבדים
– דימום חמור מפציעה
– טחורים
– דימום בוושט, בקיבה או במעיים - תקופות שישנה עליה בדרישה
– ינקות
– גיל ההתבגרות
– היריון והנקה
תסמינים לפרטין נמוך
ערכי פרטין נמוכים מצביעים על חסר בברזל. כאשר חוסר חמור בברזל כבר מתבטא באנמיה מחסר בברזל. בתחילה, אנמיה מחוסר ברזל יכולה להיות קלה עד לא מורגשת, אבל ככל שלגוף חסר יותר ברזל והאנמיה מחמירה, הסימנים והתסמינים מתגברים.
– סחרחורת, חולשה ועייפות כרונית
– ירידה בסיבולת ובתפקוד השריר
– כאבי ראש
– חיוורון
– נפיחות של הלשון
– קוצר נשימה ודופק מהיר
– חוסר תיאבון ואף תשוקה לאכילת חומרים בלתי ראויים למאכל (קרח, חימר, סיד, חול וכו’)
ללא טיפול הולם והעלאת ערכי הברזל, עלול המצב להחמיר ואף לגרום לאי ספיקת לב – ליבנו יחל לעבוד ביתר בכדי לפצות על חסר החמצן בדם.
דרכי התמודדות עם פרטין נמוך
אם ערכי הפרטין נמוכים וקיים חסר בברזל עם או בלי אנמיה, הטיפול לתיקון החסר יהיה קודם כל טיפול בגורם שהוביל לחסר. כלומר, אם החסר נגרם מדימום, הטיפול יהיה עצירת הדימום, אם החסר נגרם מבעיית ספיגה כמו לדוגמה ממחלת הצליאק אז הטיפול יהיה הימנעות מצריכת גלוטן, וכדומה.
טיפול בחסר בברזל יכלול לרוב מתן תוספי ברזל, כחלק מתזונה מאוזנת ועשירה בברזל. סוג ומינון תוסף הברזל שיינתן ישתנה בהתאם לגיל, מגדר ומצב בריאותי. חשוב לציין שנטילת תוספי הברזל עלולים לגרום לאי נוחות ותופעות לוואי במערכת העיכול, כך שמומלץ להתייעץ עם רופא/ה ו/או דיאטנ/ית ולשקול להחליף את סוג התוסף או לשקול ליטול את התוסף יחד עם האוכל.
בנוסף, נרצה להעשיר את התזונה במזונות העשירים בברזל אך חשוב להדגיש כי כאשר קיים חסר בברזל ובפרט באנמיה על רקע של חסר בברזל, הטיפול בחסר איננו יפטר בעזרת טיפול תזונתי בלבד. תזונה עשירה בברזל תכלול מוצרי מזון מהחי – בשר אדום, הודו ואיברים פנימיים, ומוצרי מזון מהצומח – קטניות, ירקות עלים ירוקים, אגוזים, זרעי פשתן, טחינה ודגנים מלאים.
