מהו ברזל?
מינרל תזונתי חשוב וחיוני לבני האדם, כלומר גופנו אינו יכול ליצרו ולכן חייב להגיע אלינו מהמזון או מתוספי תזונה. ברזל מעורב בשלל תפקודים בגוף האדם בניהם: הובלת החמצן, בהיותו רכיב חיוני במבנה חלבוני ההמוגלובין (בדם, בכדוריות הדם האדומות הנושאות חמצן מהריאות לכלל הגוף) ובמיוגלובין (בשריר, חלבון אגירה לחמצן). ברזל גם תומך בחילוף החומרים בשרירים וברקמות החיבור, חיוני למערכת החיסון, נחוץ לצמיחה פיזית, התפתחות נוירולוגית, תפקוד תאי וייצור של כמה הורמונים.
מחסור בברזל
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי World Health Organization (WHO), מחסור בברזל הוא המחסור התזונתי השכיח ביותר בעולם. בשנת 2002, אנמיה מחסר בברזל נמנתה בין המחלות המשמעותיות ביותר הגורמות לנטל עולמי. בישראל ובעולם ישנה ירידה בשיעור האנמיה במשך השנים, אך עדיין מצב זה שכיח.
חסר בברזל מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לאנמיה – מצב בו אין די ברזל לאפשר תפקוד פיזיולוגי תקין של הגוף. ללא ברזל בכמות מספקת גופנו אינו יכול לייצר מספיק המוגלובין, רכיב מרכזי בכדוריות הדם האדומות. המוגלובין נותן לדם את צבעו האדום ומאפשר לתאי הדם האדומים לשאת דם מחומצן לכלל הגוף. בתחילה, אנמיה מחוסר בברזל יכולה להיות קלה עד אינה מורגשת. אבל ככל שהחסר גובר והאנמיה מחמירה (ערכי ההמוגלובין יורדים) התסמינים מתגברים.
סימנים ותסמינים של אנמיה מחוסר בברזל עשויים לכלול:
- עייפות קיצונית
- חולשה
- עור חיוור
- כאבים בחזה, דופק מהיר או קוצר נשימה
- כאב ראש וסחרחורות
- ידיים ורגלים קרות
- דלקת או כאב של הלשון
- ציפורנים שבירות
- תיאבון ירוד, במיוחד אצל תינוקות וילדים
סיבות למחסור בברזל:
- חוסר בברזל בתזונה – אנשים שתזונתם דלה בברזל וצורכים כמויות קטנות מידי של ברזל לאורך זמן, עלולים להגיע למחסר משמעותי ואף לפתח אנמיה. המלצה לצריכה יומית עפ”י NIH:
גיל זכר נקבה הריון הנקה לידה עד 6 חודשים 0.27 מ”ג 0.27 מ”ג 7-12 חודשים 11 מ”ג 11 מ”ג 1-3 שנים 7 מ”ג 7 מ”ג 4-8 שנים 10 מ”ג 10 מ”ג 9-13 שנים 8 מ”ג 8 מ”ג 14-18 שנים 11 מ”ג 15 מ”ג 27 מ”ג 10 מ”ג 19-50 שנים 8 מ”ג 18 מ”ג 27 מ”ג 9 מ”ג 51+ שנים 8 מ”ג 8 מ”ג - איבודי דם – הדם מכיל ברזל בתוך תאי הדם האדומים ולכן כאשר מאבדים דם, מאבדים גם ברזל. גורמים לאיבודי דם שעלולים לגרום למחסור בברזל:
- נשים עם דימום וסתי כבד, מאבדות דם רב במהלך הווסת
- דימומים במערכת העיכול – שימוש קבוע במשככי כאבים ללא מרשם מסכן בדימומים
- איבוד דם איטי וכרוני – כיב פפטי, טחורים, בקע היאטלי, פוליפ במעי הגס או סרטן במעי הגס
- בעיות ספיגה – ספיגת ברזל מתרחשת בחלק העליון של המעי, ולכן כאשר ישנן בעיות ספיגה במעי ברזל עשוי שלא להיספג כראוי. למשל במצבים כמו צליאק, שלשולים, ניתוחי מעי הדק.
- הריון והנקה – תקופות שבהן הדרישות התזונתיות גבוהות במיוחד, ולכן מומלץ תיסוף בתכשירי ברזל למניעת אנמיה.
ברזל נמוך המוגלובין תקין
חסר ברזל יכול להופיע גם ללא אנמיה כשההמוגלובין עדיין תקין. זה יהיה מעין שלב התחלתי מוקדם כשאותו חסר תזונתי בברזל עלול להתפתח לכדי אנמיה מחסר ברזל אם החסר לא יטופל כראוי. למעשה, בתהליך של התפתחות אנמיה מחסר ברזל נראה ירידה ברמות ההמוגלובין בשלב מאוחר יחסית.
כשלב התחלתי תהיה ירידה ברמות הפריטין, חלבון המעיד על מאגרי הברזל. הגוף יעשה מאמץ לייצר מספיק המוגלובין כדי לשמור על רמה תקינה של כדוריות דם אדומות תקינות שמספקות לרקמות הגוף את החמצן לו הן זקוקות. הייצור התקין של ההמוגלובין יעשה על חשבון התרוקנות המאגרים, וכשרמות הפריטין יהיו כבר נמוכות מאוד ובעצם יעידו על התרוקנות מאגרי הברזל אז נתחיל לראות ירידה ברמות ההמוגלובין, אלא אם ישנה תמיכה של תזונה מועשרת בברזל בשילוב תוספי ברזל.
ברזל במזון
ניתן לחלק את המזונות העשירים בברזל למקורות מהחי ומקורות מהצומח:
- ברזל מהחי: בעל זמינות ביולוגית גבוהה יותר מברזל מהצומח ומכונה “ברזל Heme“. מכיוון שנמצא במזונות העשירים בהמוגלובין ומיוגלובין בבעלי-החיים, כמו: כבד וכליות, בשר אדום, הודו, דגים ומאכלי ים, ובכמות נמוכה יחסית בעופות וביצים.
- ברזל מהצומח: בעל זמינות ביולוגית נמוכה יותר ומכונה “ברזל Non-Heme”. מקורות עשירים בברזל צמחי: קטניות (שעועית, אפונה ועדשים), ירקות ועלים ירוקים כהים (קייל, תרד, ברוקולי), דגנים מלאים ודגנים מעושרים בברזל, אגוזים (פיסטוקים, שקדים, קשיו) ופירות יבשים (משמיש, שזיפים וצימוקים).
בקרב אנשים המקפידים על תזונה צמחונית או טבעונית קיימת חשיבות גבוה יותר בשילוב מזונות צמחיים העשירים בברזל . משום שספיגת הברזל מהצומח לא יעילה כמו הספיגה מהחי (הברזל מהצומח מגיע עם מעכבי ספיגה שונים במזון הצמחי) מומלץ לצרוך את המזונות האלה יחד או בסמיכות לצריכת ויטמין C, התורם לספיגת ברזל צמחי, כמו לדוגמה הוספת מיץ לימון או עגבנייה למרק הקטניות או אכילת פרי הדר כקינוח.
תוספי ברזל להשלמה
ישנם סוגים שונים של תוספי ברזל, בכתבה זו נתמקד בשלושה סוגים שכיחים לתוספי ברזל, הזמינים בבתי המרקחת וניתן לרכוש אותם ללא מרשם:
- מלחי ברזל: (כמו: ברזל סולפט, ברזל פומראט וברזל גלוקונאט)
מלחי הברזל נספגים בגוף דרך מערכת העיכול – במעי, כאשר ספיגתם מתבצעת בצורה המיטבית “על קיבה ריקה” ובתוספת ויטמין C. לכן, לרוב התוספים יכללו ויטמין C והמלצה לנטילה ללא מזון.
יתרונות: יעלים לתיקון מצבי חסר בברזל ואנמיה מחסר בברזל. וותיקים ושכיחים בתעשייה, ולרוב מחירם יהיה נמוך משמעותית ביחס לתוספי הברזל האחרים.
חסרונות: בקרב רבים, מלחי הברזל עשויים לגרום לתופעות לוואי, כמו – כאבי בטן, עצירות או שלשולים, צרבת, בחילות או הקאות וצואה שחורה.
המלצות: מכיוון שהתוסף נספג במערכת העיכול ויכול לגרום לגירוי רירית הקיבה ולהשפיע לרעה על חיידקי המעי, ניתן להקל על תופעות הלוואי במידה ומתרחשות ע”י נטילת התוסף עם אוכל או להוריד מעט ממינונו. - ברזל אורגני מסוג ביסגליצינאט: (“ברזל עדין”, “ברזל רך”, “ברזל קל”)
ברזל אורגני מסוג ביסגליצינאט הוא ברזל הקשור ל-2 חומצת אמינו (דו-פפטיד) מסוג גליצין, מכאן שמו ביסגליצינאט. בגופנו חלבונים שהם דו-פפטידים נספגים ע”י נשאים הייחודים רק להם ולא גורמים לגירוי במערכת העיכול.
יתרון: מכיוון שברזל ביסגליצינאט נספג ע”י הנשאים, אינו גורם לתופעות לוואי במערכת העיכול. - ברזל סוכרוזומלי:
ברזל פטנטי עם זמינות ביולוגית גבוהה. מדובר בקומפלקס המורכב ממספר שכבות שמטרתן יחד לשפר את ספיגת הברזל ולהפחית את תופעות הלוואי המיוחסות לתוספי ברזל.
יתרון: מכיוון שברזל נשמר במבנה פטנטי שנספג בשלמותו במערכת העיכול ומתפרק רק עם הגיעו לכבד הוא אינו גורם לגירוי מערכת העיכול ולכן מופחת תופעות לוואי. הברזל הפטנטי הזה נחקר במחקרים קלינים רבים על אוכלוסיות רגישות ביניהן חולים אונקולוגיים, חולי אי ספיקת כליות, נשים הרות, אצל אנשים הסובלים ממחלות מעי דלקתיות ועוד ובמחקרים אלה הוא הוכיח יעילות ספיגה. ישנם מחקרים שאפילו השוו את הספיגה לעירוי ברזל והתוצאות היו מרשימות!
עודף ברזל:
שימוש בתוספי ברזל צריך להיעשות במצבי חסר תזונתי או חסר קליני ולכן יהיה בהמלצת דיאטן/ית או רופא בהתאמה ותחת מעקב אחרי שיפור רמות הברזל והמשך נטילה. כלומר, כשאנו עוסקים בתוספי ברזל חשוב להדגיש שבשונה מתוסף מולטי ויטמין לא מדובר בתוסף שלוקחים באופן קבוע אלא יש לעשות בקרה אחרי כ-3 חודשים לראות שהרמות השתפרו ואז להחליט האם יש טעם להמשיך בטיפול או שהטיפול הסתיים והמטרה הושגה. נטילת תוספים בצורה לא מבוקרת במינון גבוה או לחילופין עירוי ברזל ביתר עלולים ליצור העמסה חיצונית בברזל ויתכן ויחלו תסמיני רעילות, ובמקרים קיצוניים אף יובילו למוות.
בשנות ה-80-90 הרעלה כתוצאה מעודף ברזל הייתה סיבת המוות השכיחה ביותר בארה”ב בגין הרעלה בילדים.
יחד עם זאת, מצבי רעילות הם נדירים ונגרמים לרוב מצריכת תוספים ביתר לאורך זמן ממושך. לכן בכל שאלה של תיסוף בברזל, מניעת מצבי חסר ובפרט אנמיה מחסר בברזל היוועצו עם הרופא/ה או דיאטן/ית שלך.
מי צריך ברזל?
ברזל לנשים בהריון ולנשים מניקות
אחד מהשינויים הבולטים ביותר בגוף האישה במהלך ההיריון הוא עליית נפח הדם בכ-50%. עליית נפח הדם גורמת לריכוזי ההמוגלובין לרדת ולאישה ההרה לייצר עוד ועוד תאי דם אדומים המכילים המוגלובין, כנגד אותה ירידה פיזיולוגית בערכי ההמוגלובין. זאת בכדי לספק חמצן בצורה תקינה לאם ולעובר המתפתח.
כתוצאה מעליית נפח הדם ובכדי לענות על צורכי העובר והשליה, כמות הברזל לה נזקקות נשים בהריון עולה ל-27 מ”ג/ברזל/יום (כמות גבוה פי 1.5 מהכמות לה זקוקה אישה באותו הגיל כשאינה בהריון).
מחסור בברזל במהלך ההיריון עלול לגרום לאם לחולשה ועייפות ובמצבי חסר משמעותיים אף יובילו לאנמיה בהריון, העשויה לעלות את הסיכון ללידה מוקדמת, משקל לידה נמוך או בעיות התפתחותיות אצל העובר.
משרד הבריאות בישראל ממליץ על תיסוף ברזל במינון של 30-60 מ”ג ברל ליום כתוסף ברזל מתום החודש השלישי להריון (שליש שני) ועד שישה שבועות לאחר הלידה כאסטרטגיה יעילה למניעת אנמיה, איגוד המיילדות והגניקולוגיה ממליץ על שימוש בברזל מתחילת ההיריון. בנוסף לנטילת תיסוף הברזל חשוב להקפיד על תזונה העשירה בברזל מהחי ומהצומח.
ברזל לתינוקות ולילדים
תקופת הילדות המוקדמת מהווה תקופה גורלית בהתפתחות האדם, בה צריכת ברזל חיונית להתפתחות וגדילה. בשנה הראשונה לחיים מתרחשת גדילה מואצת, התינוק משלש את משקלו ואת נפח דמו, דבר המצריך יצור מסיבי של המוגלובין התלוי בכמות מספקת של ברזל.
חסר בברזל בילדות ובמיוחד בינקות, גם ללא מצב חמור יותר בו נראה אנמיה מחסר בברזל משפיע לרעה על קוגניציה, התנהגות וקישורים מוטורים של ילדים. כיום ידוע, כי גם ללא אנמיה, חסר בברזל קל עד בינוני בעל השלכות תפקודיות שליליות. על פי ה-WHO, מחסור בברזל משפיע לרעה על:
- ביצועים קוגניטיביים, התנהגות וגדילה פיזית של תינוקות, ילדים ובני נוער.
- עמידות חיסונית ותחלואה כתוצאה מזיהומים בכל קבוצות הגיל.
- שימוש במקורות אנרגיה על ידי השריר ובכך נפגעת היכולת והביצועים הגופניים של מתבגרים ומבוגרים מכל קבוצות הגילאים.
משרד הבריאות בישראל ממליץ על תיסוף ברזל כפעולת מנע למחסור בברזל בתינוקות, והדרכה לתזונה עשירה בברזל כחלק אינטגרלי למניעת חסר. ההמלצה לתוסף ברזל היא לכלל הילודים בארץ החל מגיל 4 חודשים, ללא קשר לכמות הברזל בתזונתם. המינון המומלץ מגיל 4 חודשים עד 6 חודשים – 7.5 מ”ג ברזל ליום, מגיל 6 חודשים ואילך – 15 מ”ג ליום. משך מתן התוסף הוא עד גיל שנה וחצי.
