מהו חוסר תיאבון זמני ומהם הגורמים השכיחים לכך?
חוסר תיאבון זמני לרוב ימשך ימים בודדים עד שבועות, ויעלם כאשר האדם יתאושש ויחלים מאותו גורם.
בין הגורמים השכיחים לחוסר תיאבון זמני:
- זיהומים, חיידקים ווירוסים – עלולים לגרום לאובדן התיאבון כחלק מתגובת הגוף “להילחם” במחלה. בזמן מחלה, המערכת החיסונית נכנסת לפעולה, וכתגובה משחררת כימיקלים הנקראים ציטוקינים דלקתיים, העשויים לעלות את חום הגוף, להגביר את תחושת העייפות והחולשה הכללית ולדכא את החשק לאכילה. כמו לדוגמה: שפעת והצטננות, דלקות בדרכי הנשימה (כמו מחיידק הסטרפטוקוקוס), גסטרואנטריטיס (זיהומים במערכת העיכול, כמו מנורו-וירוס, אוטה-וירוס ואנדו-וירוס), הרעלות מזון (כמו מחיידקי קמפילובקטר, סלמונלה, E.coli) העשויות לגורם לתסמינים במערכת העיכול: שלשולים, עצירות, בחילות והקאות, ולרוב יגרמו גם לאובדן התיאבון.
- הריון – במיוחד בשליש הראשון להריון מתרחשים שינויים הורמונליים דרמטיים בגוף האישה. נשים רבות חוות בחילות, הקאות וסלידה מאכילה. שינוי הורמונלי בולט בהריון הוא עלייה בהורמון הפרוגסטרון, הגורם לעיכוב בריקון הקיבה, דבר שגורם לירידה בתיאבון ולעצירות בעקבות האטת תנועתיות מערכת העיכול. כמו כן, במהלך ההיריון חלק מהנשים יפתחו חוש ריח מוגבר ורגישויות כלפי מזונות בעלי טעמים חזקים. לאותן נשים יהיה קשה לצרוך מזונות בעלי ריח שאינו נעים להן, דבר הגורם פעמים רבות לבחילות והימנעות מאכילה.
- תופעות לוואי של תרופות – שימוש בתרופות עשוי להגביר או לדכא את תחושת הרעב. תרופות שכיחות הגורמות לאובדן תיאבון: אנטיביוטיקה, תרופות אנטי-דיכאוניות, תרופות כימותרפיות, קודאין ומורפיום.
מהו חוסר תיאבון כרוני ומהם הגורמים השכיחים לכך?
חוסר תיאבון כרוני ימשך מספר שבועות, חודשים ואף שנים. לרוב יגרם ממצבים רפואיים כרוניים, כלומר מחלות אורגניות.
גורמים שכיחים לחוסר תיאבון כרוני:
- הזדקנות – ירידה בתיאבון שכיחה בקרב בני הגיל השלישי ואף מכונה “אנורקסיה של ההזדקנות”. חוסר תיאבון מגביר את הסיכון לירידה במשקל, חסרים תזונתיים, נפילות, פגיעה במערכת החיסונית ובתפקוד היום יומי. אנשים מבוגרים עלולים להפחית צריכה עקב שינוי בבלוטות הטעם, דמנציה, מצב השיניים ובריאות חלל הפה, בעיות בריאותיות, חוסר יכולת פיזית לבשל ועוד.
- אלצהיימר – בקרב חולי האלצהיימר הרגלי האכילה משתנים, מתרחשים שינויי טעם, מזונות אהובים מפסיקים להיאכל ולרוב הרצון למזון נוזלי ומתוק מוגבר. מחקר שפורסם ב-2015 הראה כי כמעט מחצית מחולי האלצהיימר סבלו מאובדן תיאבון אפילו בשלבים הראשונים למחלה וככל שהמחלה התקדמה, אובדן התיאבון גבר.
- מצב נפשי – ישנם מספר מצבים נפשים שעלולים להשפיע על התיאבון. החל מתקופות מתח ולחץ מוגברות ועד למצבי דיכאון ולמחלות נפש. קבלת טיפול רפואי ו/או פסיכולוגי מתאים יכול להחזיר ולשפר את המצב הנפשי.
- סרטן – סוגי הסרטן בהם ירידה בתיאבון שכיחה הם סרטן השחלות, הקיבה, המעי גס, הלבלב ושלפוחית השתן. אובדן התיאבון יכול להגרם מהסרטן עצמו או מהטיפולים בסרטן. לכן, ירידה במשקל בצורה שאינה מתוכננת או אובדן בתיאבון מחייבים בירור אצל הרופא/ה המטפל. לצד אובדן תיאבון, אנשים עלולים לחוות תסמינים: כאבי בטן, צרבת, הצהבה של העור, דם בצואה.
- מצבים רפואיים כרוניים אחרים – תת פעילות בלוטת התריס, אי ספיקת כליות, אי ספיקת לב, מחלות כבד כרוניות, סוכרת, HIV ועוד. במחלות כרוניות קיימת חשיבות עליונה לשמר צריכה אנרגטית, המאפשרת אספקה נאותה של רכיבי תזונה. אכילה מספקת חשובה לשמירה על משקל גוף והרכב גוף תקין, המשפיע על פרוגנוזת המחלה ותפקוד יום-יומי.
כיצד כדאי להתמודד עם החוסר תיאבון?
- צרכו מנות קטנות לעיתים תכופות – ארוחות מלאות עלולות להכביד על מערכת העיכול או להשאיר את הקיבה ריקה למשך זמן ממושך, לכן העדיפו לצרוך 5-6 מנות קטנות ביום על פני 3 ארוחות גדולות.
- הגשת אוכל אסתטי – חשוב להגיש את האוכל בצורה יפה ומושכת ויזואלית. העדיפו שימוש בצלחות קטנות, מנות גדולות שאינן נצרכות במלואם עלולות לגרום לתחושת כישלון ותסכול.
- פעילות – הוספת פעילות ספורטיבית קלה לפני הארוחה, כמו הליכה קצרה, יכולה לעלות את התיאבון בארוחה.
- הפרדת שתייה מאכילה – שתייה במהלך הארוחה גורמת לתחושות שובע מהירה, לכן מומלץ לשתות בין הארוחות.
- התאמת מרקם – בחרו במרקם מזון המתאים לתפקוד הבליעה (טחון / דייסתי / רך). מומלץ להיעזר בקלינאי/ת תקשורת, שתעריך את תפקוד הבליעה ותתאים תוכנית טיפול.
- אווירה מהנה – אכלו יחד עם סועדים נוספים: משפחה, חברים אהובים או בליווי מוזיקה נעימה תוך הימנעות ממצבי לחץ וסטרס סביב הארוחה.
- בחרו במזונות צפופים קלורית – אכילת מזון צפוף קלורי, המעניק כמות קלורית גבוה בנפח קטן, כמו: טחינה, ממרחי אגוזים (חמאת בוטנים / קשיו / שקדים), שמנת, מילקשייק וגלידות. כמו כן, ניתן לשקול שימוש במזונות רפואיים (אנשור / נוטרן) ובאבקות העשרה (אבקת חלבון / גיינר).
- מולטי-ויטמין – כאשר ישנה ירידה בצריכת מזון ובפרט ירידה בצריכת הפירות והירקות, מומלץ לתסף במולטי-ויטמין, אשר יוכל להשלים את התזונה ולסייע להגיע להמלצות התזונתיות.
- ויטמין B6 (פירוקסין) – רמות נמוכות של ויטמין B6 שכיחות בקרב קשישים עם תזונה לקויה ועשויות לגרום לעייפות וישנוניות, שפתיים סדוקות, דלקת בלשון (גלוסטיטיס) ובריריות הפה. בנוסף, בתקופת ההיריון רמות נמוכות של ויטמין B6 יגרמו לבחילות, כאשר תיסוף בו נמצא יעל בהקלה על בחילות הבוקר ובטוח לשימוש במינון של 10 עד 25 מ”ג, 3 פעמים ביום. במזון ניתן למצוא B6 ב: מוצרי בשר, דגים, דגנים מלאים, ירקות ואגוזים.
- תיסוף עפ”י חוסר – ירידה במשקל ובפרט הימנעות ממזונות מסוימים עלול להוביל למצבי חסר קלים ואף חמורים הנראים בבדיקות הדם. לכן מומלץ לתסף עפ”י החסר הספציפי, חסרים שכיחים הנראים בבדיקות הדם: ברזל, חומצה פולית, ויטמין D ו-B12.
- תיסוף עפ”י חוסר – איבוד תיאבון המוביל לאכילה מועטה והימנעות ממזונות מסוימים עלול להוביל לחסרים תזונתיים קלים ואף חמורים אשר ישתקפו בבדיקות הדם. כמו לדוגמה, הימנעות או הפחתה בצריכת מוצרי בשר (עוף/הודו/בקר), קטניות, דגנים, אגוזים וטחינה העלול להוביל לחסר בברזל. דוגמה נוספת, הימנעות או הפחתה בצריכת ירקות עליים ירוקים, אגוזים, זרעים, קקאו ודגנים מלאים העלול להוביל לחסר במגנזיום. יתר על כך, ברוב מצבי החסר בוויטמינים ומינרלים ככל שרמת החסר תגדל כך חוסר התיאבון יחמיר. (כמו בחסר ב: ביוטין (B7), חומצה פולית (B9), ויטמין B12, ויטמין C, ברזל, אבץ ועוד).
כאשר ההפחתה בצריכה מתמשכת ונראה ירידה במשקל או תסמיני עייפות, חולשה, חוסר ריכוז ועוד, מומלץ לפנות לייעוץ רופא/ה או/ו דיאטן\ית ולבצע בהקדם בדיקות דם מקיפות לבחינת חסרים תזונתיים. במצב חסר, מומלץ לתסף עפ”י מצב החסר הספציפי, כאשר החסרים שכיחים הנראים בבדיקות הדם יהיו: ברזל, חומצה פולית, ויטמין D ו-B12.
