מהו ויטמין D?
ויטמין D הוא שם כולל לחמישה חומרים חיוניים המסיסים בשומן, ושנקראים D1 עד D5. ויטמין D חיוני לתפקוד תקין של העצמות, השיניים, הכליות והכבד, ולמניעת שורה של מחלות ידועות כמו אוסטיאופורוזיס ורככת, שכן הוא משפיע על ספיגת הסידן בגוף.
בשנים האחרונות מרבים לדבר ולכתוב על ויטמין D, ומתרבים המחקרים שקושרים מחסור בו עם מחלות שונות ועם בעיות בריאות רבות. מתברר כי בגלל הסכנות הכרוכות בחשיפה לשמש והצורך להגן על העור מפני קרני השמש האולטרה-סגולות, נוצרה בעיה של חסר בויטמין D בקרב אוכלוסיות רבות. אפילו כשמדובר במדינה שטופת שמש כישראל, קיים צורך בתוספת של ויטמין D בשנה הראשונה לחיים בפרט – בגלל המלצת משרד הבריאות שלא לחשוף תינוקות לשמש, ובקרב אוכלוסיות שממעטות להיחשף לשמש בכלל, בכל גיל.
נוסף על אלה, בעשור האחרון מתברר כי ישנן מחלות ובעיות בריאות נוספות שעשויות להיות קשורות לחסר, ולמרות שחלקן הינן עדיין בגדר השערות מחקריות, כדאי להזכירן ולהתייחס אליהן: סוגים של סרטן, סוכרת סוג 1, הפרעות גדילה, השמנה, הפרעות בתפקוד הנוירולוגי, טרשת נפוצה, שבץ, מחלות מעיים דלקתיות, דיכאון, מחלות לב, עששת, הפרעות בתפקודים קוגניטיביים, השפעה על וויסות גנים, השפעה על פוריות הגבר. כמו כן, ויטמין D חיוני בקרב נשים הרות, למניעת הפרעות ובעיות במהלך ההריון והשפעה על בריאות העובר. מחקרים שונים מדגימים קשר ברור בין רמת ויטמין D אצל האם להתפתחות העצם אצל העובר.
מהו ויטמין D3 ולמה הוא נחוץ לנו?
כאמור, הוויטמין נוצר בגופינו בעקבות חשיפה לשמש, אולם יישנן שתי צורות עיקריות שלו – ויטמין D2 וויטמין D3, שמגיעות אליענו גם דרך המזון.גמקור נוסף לוויטמין D הוא פירות וירקות, שבהם מצויה צורת ה-D2, שעוברת עיבוד בגוף גם כן באמצעות קרינת שמש, אלא ש- D2 צורה פחות פעילה בגוף.
חוסר בויטמין D – מה גורם למחסור בוויטמין D?
מחסור בוויטמין החשוב הזה מוגדר בספרות הרפואית כ”בעיה” של אנשים בריאים, בדרך כלל. על פי מחקרים רבים ישנה ירידה ניכרת ברמתו באוכלוסיות שונות ומגוונות, בעיקר בגלל חשש מחשיפה לשמש והימנעות ממנה באמצעות מסנני קרינה ואמצעי זהירות נוספים, כגון בגדים ארוכים שנלבשים מטעמי דת וצניעות. נוסף על כך, אורח החיים היושבני שלנו כולל שהייה במשך שעות רבות במשרד או במכונית מאחורי זכוכית המונעת את קרינת השמש. השערה נוספת למחסור בוויטמין D מתייחסת לקשר אפשרי בינו לבין עודף משקל והשמנת יתר: מתברר שיש מתאם בין דרגת מדד מסת הגוף (BMI) לבין דרגת המחסור בוויטמין.
בעיה נוספת היא, שככל שאנחנו מתבגרים פוחתת היכולת שלנו לייצור עצמי של הוויטמין וכי ישנה גם ירידה בספיגתו במעיים, במיוחד בקרב קשישים.
מלבד קשישים, ישנן עוד מספר אוכלוסיות בסיכון לחוסר של ויטמין D בהן:
- בעלי עור כהה: חומר הצבע שבעור, מלנין, הוא סוג של הגנה בפני השמש ולכן מונע גם היווצרות של ויטמין D בעור.
- מי שמרבים להשתמש בקרם הגנה בכל יציאה לשמש.
- צמחונים, טבעונים ומי שאלרגיים לחלב.
- אנשים שסובלים מהפרעות של ספיגת שומן במעיים, בגלל מחלות כמו קרוהן, סיסטיק פיברוזיס, צליאק, מחלות כבד ועוד
- אנשים הנוטלים תרופות שגורמות לפירוק מוגבר של הוויטמין או שמפחיתות את ספיגת הסידן.
כיצד מגלים חוסר של הויטמין ומה הן רמות נמוכות שלו?
ישנם כמה סימנים שעלולים להעלות חשד למחסור בוויטמין D: נטייה לדיכאון, עודף משקל, הזעה מרובה בראש, חולשה ועייפות, יתר לחץ דם ועוד. למרות שקיימים סימנים, נוכל לוודא את המחסור רק על פי בדיקות דם.
על אף שישנה מחלוקת לגבי ערכי רמה תקינה של ויטמין D מקובל כי רמה של פחות מ־20 נ”ג/מ”ל היא נמוכה.
כמה ויטמין D מומלץ לקחת כתוסף תזונה?
חשוב להדגיש, כי משרד הבריאות הישראלי מזהיר שלא לחשוף תינוקות לשמש בשנת החיים הראשונה, ומשום שאין מקורות תזונתיים טובים של ויטמין D לתינוקות, מומלץ לתת להם ויטמין D3 במשך שנת החיים הראשונה כאסטרטגיית מניעת חסר. המינון המומלץ על ידי משרד הבריאות הוא 400 יחידות בינלאומיות (יחב”ל) ליום, לתינוקות ולפגים.
באשר למבוגרים, במחקרים שונים שהתפרסמו בשנים האחרונות ממליצים החוקרים על 1,000 עד 2,000 יחב”ל ליום אם יש חסר או במצבים מסוימים, דוגמת מגיפת הקורונה, שכשפרצה יצא משרד הבריאות בישראל בהמלצה לתסף ויטמין D לאוכלוסייה הכללית במינון מותאם לפי BMI. אמנם הרעלה של ויטמין D נחשבת נדירה, ומחקרים הוכיחו כי גם צריכה יומית של 10,000 יחב”ל לא גורמת להרעלה, עדיין לא נערכו די מחקרים ארוכי טווח על נטילת מינונים גבוהים של הוויטמין, ולכן ההמלצה היא לפזר את הנטילה של התוסף לאורך ימות השבוע ולא ליטול בבת אחת כמות גבוהה.
