חיזוק העצמות וחיזוק השיניים הם שתי מטרות בריאותיות משמעותיות כשמדובר בתינוקות, פעוטות וילדים. אצל תינוקות קיימת דרישה מוגברת לגדילת השלד. חוסר של ויטמין D, המסייע לספיגת סידן בגוף, עלול לגרום לבעיות בריאותיות רבות.
כיצד ויטמין D נוצר בגוף?
ויטמין D מיוצר בעור, באמצעות חשיפה לקרני השמש מסוג UV-B. ייצורו של הוויטמין מושפע מגורמים שונים כמו: משך השהייה בשמש, עננות, אזור קו המשווה, מסת הגוף ושטח הגוף שנחשף. הוויטמין שנוצר בעור הופך לפעיל בזכות תהליכים מטבוליים המתרחשים בכבד ובכליה.[1]
למה עלול חוסר של ויטמין D לגרום?
המקור העיקרי לויטמין D הוא לאחר חשיפה לשמש, אך ניתן בכמויות קטנות לצרוך את הויטמין מהמזון. ויטמין D הינו ויטמין מסיס בשומן. המקורות התזונתיים לוויטמין D הינם דגים שמנים כגון סלמון, מקרל, סרדינים וטונה. בחלמון ביצה ובחלב יש כמויות זעירות. בייצור מוצרי חלב מוציאים את השומן קודם, ולכן יוצא גם הוויטמין בשלבי הייצור. עם זאת כיום, לחלק ממשקאות החלב מוסיפים ויטמין D לאחר מיצוי החלב, ומוצרים נוספים מועשרים באופן מלאכותי בוויטמין D: מוצרי חלב, דגני בוקר, מיצי פירות, לחמים ומרגרינה. [1]
ויטמין D חיוני לעצמות, משתתף בתהליכים חשובים רבים במערכת העצבים, הלב וכלי הדם ומערכת החיסון.
ויטמין D שומר על רמות תקינות של סידן וזרחן בדם הדרושים לשמירה על תקינות העצם, כיווץ שרירים והולכה עצבית. בנוסף, הוא מגביר את ספיגת הסידן והזרחן מהמזון.
גם במערכת החיסון ויטמין D שחקן מפתח: על פי מחקרים, לוויטמין D תפקיד בחיזוק מערכת החיסון ובמניעת זיהומים, כאשר רמות ויטמין D נמצאו קשורות לתוצאה טובה יותר בקרב חולים בזיהומים. ויטמין D גם נמצא במחקרים כקשור להפחתת דיכאון. [1]
בילדים- למה עלול לגרום חוסר של ויטמין D?
צריכה לא נאותה של ויטמין D עלולה להוביל לפגיעה בעצם, קשיים בגדילה וסיכון לשברים. רמות נמוכות של סידן בדם, שיכולות לנבוע מחוסר בוויטמין D, עלולות להוביל לאי שקט, עצבנות, אדישות, עייפות ואף פרכוסים.
חוסר בוויטמין D עלול לגרום גם לרככת, מחלת ילדים מטבולית. המחלה מתבטאת בעצמות רכות, שאינן מתקשות באופן תקין, ומובילה לשברים, עיוותים במבנה העצמות, כאבים והתכווצויות שרירים.[2]
סקר לאומי של משרד הבריאות בנושא מצב הבריאות והתזונה בבני 2-11 בשנים 2015-2016 [3] מצא כי 95.9% מבני 2-11 צורכים כמות פחותה מההמלצה. למניעת ההשלכות הבריאותיות שצוינו, יש חשיבות עליונה למניעת מחסור של הוויטמין בילדים.
המלצות על נטילת תוסף ויטמין D לתינוקות וילדים
אחת הסיבות למחסור בוויטמין D הינה ההבנה כי חשיפה לקרני השמש עלולה להיות מסוכנת, ובפרט בגיל צעיר. הבנה זו גרמה להורים רבים להקפיד על מריחת מסנני קרינה, חבישת כובעים, שהייה מתחת לסככות וכדומה, וטוב שכך. אולם כתוצאה מכך נוצרה בעיה חדשה: רמות נמוכות של ויטמין D בקרב תינוקות וילדים, שכאמור, הינו ויטמין חיוני להתפתחותם. כל אלה הביאו לשינוי ההמלצות לצריכה של ויטמין D לכמות גבוהה יותר משהיה בעבר.
משרד הבריאות ממליץ על תיסוף ויטמין D3, שהוא הצורה הפעילה של הוויטמין, במינון של 400 יחב״ל (יחידות בינלאומיות) לכל התינוקות עד גיל שנה ו- 600 יחב״ל ליום עבור פעוטות וילדים מגיל שנה ומעלה. [4]
התיסוף מיועד הן לתינוקות שניזונים מהנקה משולבת בתמ”ל (תרכובת מזון לתינוקות) והן לתינוקות שניזונים מהנקה בלעדית, זאת משום שחלב אם עשוי להיות דל יחסית בוויטמין D. מינון זה בטוח גם לתינוקות הניזונים מתמ״ל באופן בלעדי (שהוא מועשר בוויטמין D), אך חשוב לציין כי חלב אם הוא המזון המומלץ ביותר לתינוקות.[5] כמו כן, נמצא במחקרים כי רמות ויטמין D בדמן של נשים בהריון משפיעות בצורה משמעותית על רמות ויטמיןD של התינוקות שלהן, וכן תיסוף לאם המניקה תרם להפחתת הסיכון לחסר בוויטמין.[6]
ההמלצות של משרד הבריאות לויטמין D בתינוקות.
