כיצד פרוביוטיקה יכולה לסייע לפעוטות ולילדים?

מניעה וטיפול בשלשול  

שלשול הוא אחת הבעיות השכיחות שמהן סובלים ילדים. מחקרים ועבודות שונות שבדקו  את השפעת מתן חיידקים פרוביוטיים במצבים של שלשול הראו כי הפרוביוטיקה קיצרה את משך המחלה, כלומר את משך השלשול וכמותו, ואת משך ההפרשה של החיידק או הנגיף בצואה.

כיצב פרוביוטיקה יכולה לסייע במניעה וטיפול בשלשול?

מחקרים הוכיחו כי פעוטות שקיבלו פרוביוטיקה מניעתית חלו פחות ומטיילים שיצאו לארצות מתפתחות הפחיתו את הסיכון לחלות בשלשול מטיילים בזכות נטילת פרוביוטיקה מניעתית.

כמו כן, הוכחה יעילות השימוש במספר זנים פרוביוטיים במטרה למנוע שלשול שנגרם מנגיפים או משימוש באנטיביוטיקה – שעלולה לגרום לנזק לאוכלוסיית החיידקים ה”טובים”. על פי הסטטיסטיקה כ- 30% מהמטופלים באנטיביוטיקה עלולים לפתח שלשול כתוצאה מכך. לכן, אם ילדכם חולה או מקבל אנטיביוטיקה, וייתכן שהוא סובל משלשול שנגרם מטיפול אנטיביוטי, נטילת תוסף פרוביוטיקה, במקביל לנטילת האנטיביוטיקה, יכולה למנוע משמעותית התפתחות של שלשול, הן בילדים והן במבוגרים.

אחת הבעיות המוכרות היא הסיכון לחלות בזיהום נרכש במהלך אשפוז בבית חולים. למרות ההקפדה על כללי רחיצת ידיים והיגיינה, מתברר כי התופעה נפוצה למדי בעיקר בקרב תינוקות וילדים צעירים. הנקה היא אחת הדרכים הטובות למניעת הידבקויות בזיהום, אבל הוכח כי מתן פרוביוטיקה לתינוקות וילדים יכול להפחית משמעותית זיהומים הנרכשים בבית חולים.

מניעה וטיפול באלרגיה 

פריחה על עורו של התינוק, שלעתים גם מגרדת וגורמת לאי נוחות רבה, מטרידה לא מעט הורים, בפרט כאשר המצב מחמיר והטיפולים עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות. אולם, מתברר כי אימהות שנטלו תכשיר פרוביוטי עוד במהלך ההיריון, ובהמשך נתנו אותו גם לתינוקן, הפחיתו ב-50% את הסיכון לפתח תפרחת עורית אלרגית. אצל תינוקות שכבר פיתחו את  התפרחת ירדה חומרתה משמעותית.

כיצד פרוביוטיקה יכולה לסייע במניעה וטיפול באלרגיה?

ההשערה היא שחיידקים פרוביוטיים יכולים למנוע חדירה של אנטיגנים שונים שתורמים לתהליך האלרגי, או שיש להם יכולת לווסת את תפקודה של מערכת החיסון האחראית לתופעה האלרגית. ראוי לציין כי ההשפעה המיטיבה כנראה מוגבלת ביעילותה למקרים קשים יותר.

מחלות מעי דלקתיות

אחד הגורמים העיקריים למחלות מעי דלקתיות הוא הרכב פלורת המעיים. מתן פרוביוטיקה לתינוק או לילד, יכול לגרום לשינוי בהרכב הפלורה ותיאורטית להפחית את פעילות המחלה ו/או להאריך את משך ההפוגות שלה.

האם ניתן למנוע דלקת  נימקית של  המעי  הגס  בפגים (Necrotizing enter colitis – NEC)?

אצל פגים, ובעיקר אצל הקטנים במיוחד, קיימת בעיה של חוסר בשלות של כל מערכות הגוף, וביניהן של מערכת העיכול. חוסר הבשלות של מערכת העיכול עלול לגרום להם לפתח דלקת נימקית של המעי הגס. אחת ההשערות היא שהמחלה נגרמת מכיוון שהפלורה בפגים אינה מפותחת דיה ומושפעת מהטיפולים השונים שמקבלים הפגים, וביניהם גם אנטיביוטיקה. עבודות הראו כי מתן פרוביוטיקה כטיפול מונע לפגים יכול להפחית משמעותית את התחלואה במחלה.

מצבים נוספים שפרוביוטיקה יכולה לשפר:

· כתוספת לטיפול במחלה הנגרמת על ידי חיידק הליקובקטר פילורי
· לטיפול בתסמונת המעי הרגיש
· לטיפול בקוליק ובעצירות בתינוקות
· לטיפול באי סבילות ללקטוז (לחלק מחיידקים אלו יכולת להפריש את האנזים המפרק את סוכר החלב)
· לטיפול בדלקות בנרתיק
· למניעת עששת.

כיצד יודעים באיזו פרוביוטיקה לבחור?

חשוב להדגיש שאחת הבעיות המשמעותיות בטיפולים פרוביוטיים היא העובדה שיש סוגים רבים של חיידקים פרוביוטיים, ועל כן חשוב מאוד לחקור ולאפיין כל זן וזן כדי לדעת מהו תפקידו בגוף וכיצד ניתן להשתמש בו שימוש מושכל ובטוח.

בעת בחירת תוסף פרוביוטיקה יש לבדוק האם על גבי המוצר מצוינים זן החיידק ותת הזנים (באמצעות מספור או כיתוב מדויק, לדוגמה: Bifidobacterium Lactis BB12). סימון מסודר ובחירה בחברה אמינה יבטיחו בדרך כלל את יעילותם ושרידותם של החיידקים, בנוסף, יש לשים דגש על צורת המתן, נוחות השימוש ועמידות החיידקים.

לסיכום: אין ספק שיש לפרוביוטיקה מקום של כבוד ברשימת הטיפולים שמוכיחים את יעילותם במספר מצבי חולי בקרב פעוטות וילדים. בעידן זה, שבו יותר ויותר חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, כל טיפול שיכול למנוע תופעות לוואי של אנטיביוטיקה ולמנוע מתן אנטיביוטיקה מיותרת הוא מבורך. נראה שבעתיד כבר אפשר יהיה להתאים זנים של חיידקים פרוביוטיים למחלות השונות, ובכך ישתפר הסיכוי להצלחת הטיפול.