בשנים האחרונות דובר רבות על הצורך להפחית את השימוש באנטיביוטיקה, ובמיוחד כשחולים במחלות קלות, יחסית. זוכרים את הפעם האחרונה שבה השתמשתם באנטיביוטיקה ואת התופעות הלא נעימות, בלשון המעטה, מהן סבלתם, כמו שלשול, או עצירות או גזים, או גם וגם?
ובכן, לא התופעות הלא נעימות הן שגורמות לעולם הרפואה לנסות להפחית את השימוש בתרופות האנטיביוטיות.
מחקרים רבים הוכיחו כי קיים הקשר ההדוק בין טיפול באנטיביוטיקה לבין היווצרות זני חיידקים עמידים, כלומר חיידקים “רעים”, פתוגניים, מחוללי מחלות זיהומיות, שלמדו כיצד להתגבר על התרופות שבעבר נחשבו ליעילות. בעשור האחרון מאות אלפי אנשים חולים ומתים מדי שנה בגלל אותם חיידקים עמידים ואלימים שגורמים לזיהומים קשים. ברחבי העולם נעשים מאמיצים כבירים למצוא סוגי אנטיביוטיקה חדשים ויעילים מחד, ומאידך להקטין את השימוש בתרופות הקיימות כדי למנוע התפתחות של זנים עמידים נוספים.
מתברר כי ישנה דרך נוספת למנוע את המצב: בעזרת פרוביוטיקה.
מהי פרוביוטיקה וכיצד היא משפרת את הבריאות שלנו?
פרוביוטיקה היא תחום מדעי שנחקר בעשור האחרון בצורה משמעותית. פירוש המושג פרוביוטיקה הוא “למען החיים”, פרו=בעד; ביוטיקה=חיים. ההגדרה המדעית של פרוביוטיקה היא תרבית חיידקים חיים, שמועילה ליצירת מיקרוביום עשיר ופלורת מעיים טובה ואיכותית.
מיקרוביום הוא מושג שמתייחס לכלל החיידקים ה”טובים” שחיים בגוף שלנו, על העור, בנרתיק הנשי ובאברים נוספים. מדובר על אוכלוסיית עצומה של חיידקים, 10-100 טריליון פרטים, שמשפיעים על הבריאות שלנו, ואפילו על האישיות שלנו. יש הגורסים כי אוכלוסיית חיידקי המיקרוביום היא מעין איבר גדול, נוסף, בגוף שלנו ושמדובר באיבר בעל תפקידי מפתח בבריאות האדם.
פלורת המעיים הוא ביטוי שמתייחס לחיידקים ה”טובים” שחיים במערכת העיכול שלנו. מדובר על כ-400 סוגים של חיידקים המסייעים בפירוק רכיבי התזונה, כמו פחמימות, שומנים וחלבונים ומשפיעים על מערכת העיכול. חיידקים “טובים”, פרוביוטיים, גם מסייעים בייצור רכיבים תזונתיים שונים, כגון ויטמינים מקבוצת B ו-וויטמין K, כמו גם חומצות שומן חיוניות. כמו כן, חיידקים “טובים” תורמים לחילוף החומרים (מטבוליזם) ומשפיעים על מערכת החיסון.
במחקרים רבים הוכח, כי טיפול אנטיביוטי הוא אחד הגורמים המפרים את האיזון באוכלוסיית החיידקים ה”טובים”, שאחת מתוצאותיו עלולה להיות יצירת סביבה נוחה להתגברות אוכלוסיית החיידקים העמידים ומחוללי המחלות. במילים אחרות: ירידה באיכותם של החיידקים הפרוביוטיים (החיידקים ה”טובים”) או במספרם, מהווה מצע לשגשוגם של חיידקים פתוגניים, “רעים”.
חיידקים פרוביוטיים ותוספי פרוביוטיקה שמכילים אותם, הם שומרי הסף המונעים התרבות של חיידקים מזהמים. פרוביוטיקה כיום היא מדע הנסמך על מחקרים ייעודיים, שבודקים כיצד תוספת של חיידקים “טובים” יכולה לסייע למניעת הנזקים שגורמת אנטיביוטיקה וכיצד ניתן להיעזר בחיידקי המעיים, חיידקי הפלורה כדי למנוע את היווצרותם של החיידקים העמידים. במילים אחרות: נטילה של פרוביוטיקה איכותית היא אחד הפתרונות לבעיה זו.
איך משתמשים בפרוביוטיקה בצורה יעילה?
כולנו חשופים לשימוש מוגבר באנטיביוטיקה, לא רק בגלל נטילת תרופות אלא גם כי קיים שימוש באנטיביוטיקה בתעשיית הבשר והחלב. עולם הרפואה והמחקר מודע לכך כיום, יותר מאשר בעבר, ואכן בעשור האחרון ישנה מגמת הפחתה בשימוש באנטיביוטיקה. בד בבד עולה המודעות לתרומתה של פרוביוטיקה למערכת עיכול תקינה, וכן לחשיבותה של מערכת עיכול תקינה לבריאותו הכללית של האדם. בתוך כך, כיום הובהר מעבר לכל ספק כי החיידקים הפרוביוטיים מסייעים לבריאות המעיים, והשפעתם ניכרת גם במערכת החיסון. כך לדוגמה, שימוש בתוסף פרוביוטיקה מסייע בהגברת השפעתם של חיסונים בגיל השלישי, וכן בהקשרים של בריאות האישה.
על כן, אחד מיעדי המחקרים בשנים האחרונות הוא לעודד את השימוש בפרוביוטיקה במקום באנטיביוטיקה. המחקר הביוטכנולוגי שבבסיס פיתוחם של מוצרי פרוביוטיקה הולך ומשתכלל, וכך נטילה של פרוביוטיקה הופכת בשנים האחרונות להמלצה מקובלת בתחומי הרפואה הקונבנציונלית וממלאת את מקומה של האנטיביוטיקה, ככל האפשר.
בעבר, ההמלצה הייתה לאכול מזון שעשיר בחיידקים “טובים”. מוצרי מזון מותססים או יוגורט, למשל, שמכילים באופן טבעי זנים מסוימים של חיידקים “טובים”. אבל כיום ברור כי כדי להעשיר את התזונה בזנים נוספים של חיידקים פרוביוטיים מומלץ ואף עדיף ליטול פרוביוטיקה כתוסף תזונה ייעודי.
בעשור האחרון, בזכות מגוון רחב של מחקרים, התגלו מהם זני החיידקים ה”טובים” המאכלסים את המעיים ואיברים נוספים בגוף, כגון העור והנרתיק, ומהם ההבדלים בין הזנים השונים. באופן זה, יש כיום יכולת לייצר תוספי פרוביוטיקה ייעודיים, שאפשר ליטול כדי לשפר מצבים בריאותיים ותסמינים שונים. למשל, תוסף פרוביוטיקה שמכיל שילוב של זנים שאופייניים למעיים ומשגשגים במערכת העיכול עשוי להפחית תסמינים במערכת העיכול, כמו נפיחות, שלשול, עצירות ועוד. למניעת בעיות אינטימיות בקרב נשים ניתן ליטול תכשירי פרוביוטיקה המכילים חיידקים מזנים אחרים, שמשגשגים ומותאמים לתנאים הסביבתיים של הנרתיק. סוג נוסף של פרוביוטיקה הם תכשירים מיועדים לילדים ולתינוקות, שמכילים זנים ייחודיים שמתאימים לרמת החומציות של מערכת העיכול הצעירה.
חיידקים פרוביוטיים עלולים להינזק בקלות במצבי חום וחומציות. לכן, חיי המדף של יוגורט ומזונות נוספים המכילים פרוביוטיקה קצרים יחסית לחיי המדף של תוספי התזונה. כיום באמצעות טכנולוגיה חדישה ופטנטית אפשר לוודא שכמות וסוג החיידקים בתוסף אכן נשמרים ומסייעים לטפל בתסמינים לשמם הוא נלקח.
