נמצאת בכל פינה, עוזרת לכל אחד
המליסה היא עשב רב שנתי השייך למשפחת השפתניים. מוצאה בצפון אפריקה, אירופה ואסיה. כיום היא גדלה באופן נפוץ גם בארץ. היא מכילה שמנים נדיפים מהם מכינים תמצית מרוכזת שטובה לשימוש בהרחה ובשימוש מקומי. היא מכילה נוגדי חמצון ותכולת הרכיבים הפנולים, מונוטרפנים, פלבנואידים, פנולים וטריטרפנים מעניקה לה תכונות מרגיעות ומשפרות מצב רוח, מטיבות עם העיכול על ידי היכולת לספוח גזים, ומחזקות את הפעילות של מערכת החיסון בעזרת פעילות אנטי ויראלית.
מליסה – האם היא מתאימה לכולם?
חשוב לדעת, צמח המליסה נוטה לעכב את פעילות בלוטת התריס, כלומר, מי שסובל מנטייה מתת פעילות בלוטת התריס עם טיפול תרופתי או ללא, עדיף שימנע מהשימוש במליסה. עם זאת, הסובלים מעודף פעילות בלוטת התריס, יוכלו להשתמש בצמח כדי לנסות לאזן את מצבם, לצד טיפול רפואי, לשיקול הגורם המטפל. בשל מספר מחקרים שנעשו על בעלי חיים, הומלץ להימנע משימוש במליסה בסובלים מגלאוקומה ובגברים שסובלים מהגדלה של בלוטת הערמונית. למרות שאין עדויות או מחקרים שנעשו על בני אדם, עדיף להימנע משימוש במליסה בקרב אנשים הסובלים מבעיות רפואיות אלו.
משמחת ומרוממת
אם אתם מדוכדכים, בין אם דכדוך חורף קליל או משהו מורכב יותר מזה, תוכלו לשלב חליטות מליסה בשגרה היומית לשיפור מצב הרוח. חשוב לדעת שממה שידוע היום, אין מניעה לשלב בין מליסה וטיפול תרופתי נוגד דיכאון. עם זאת, המליסה נוטה גם להרגיע ולכן אם אתם נוטלים תרופות הרגעה, השילוב עם מליסה עשוי לגרום להגברת פעילות התרופות באופן עודף ונעדיף להימנע מהשילוב.
היריון, הנקה וילדים
בשל השפעת המליסה על בלוטת התריס והפוטנציאל להמרצת רחם ויצירת צירים, ההמלצה היא להימנע מהשימוש בה בהיריון, בבחינת "אם יש ספק אין ספק" ולא על רקע עדויות מחקריות ברורות. בהנקה ושאיבת חלב השימוש במליסה מותר ובניגוד לצמחי מרפא נפוצים אחרים כמו נענע ומרווה, המליסה לא תגרום ליבוש חלב ואולי אפילו ההפך, כפועל יוצא מהרגעת האם המניקה, תנובת החלב עשויה להשתפר ומזג התינוק גם עשוי להיות נינוח יותר. אם כבר הזכרנו ילדים, הצמח בטוח לשימוש ויעיל גם בילדים שחווים תקופות מאתגרות רגשית או גזים ועומס במערכת העיכול. טעמה העדין לרוב מעלה את ההיענות של הילדים לטיפול.
בעור היא מבינה
ברפואה המסורתית נעשה שימוש במליסה לטיפול בעור מגורה לאחר עקיצות חרקים. סובלים מהרפס? השימוש בשמן אתרי מליסה מייבש את הנגע במהירות, מאפשר החלמה מהירה מהרגיל ואפילו מקטין את הסיכוי להדבקה חוזרת. על מנת לשמור על העור הבריא שסביב הנגע, מומלץ לתחום את הנגע בעזרת חמאת שיאה, תוך שימוש במקלון אוזניים נקי ולטפטף טיפה או שתיים על הנגע בלבד, פעמיים-שלוש ביום. לרוב כבר לאחר יום או יומיים ניתן יהיה לראות התייבשות של הפצע והיווצרות גלד.