עץ הזית ועלי הזית

הזית – עבר והווה

העץ שייך למשפחת הזיתיים, גדל בעיקר בסביבה ים תיכונית והוא ירוק-עד (מחליף את עליו בהדרגה במשך כל השנה). בארץ גדל בבר רק מין אחד – זית אירופי (Olea europaea) והוא גדל בעיקר באיזור הכרמל, הגליל וצפון השומרון. ישנם ממצאים ועדויות החל מראשית המהפכה החקלאית בתקופה הניאוליתית לכך שהזית תורבת בישראל עוד בימי קדם. עץ הזית הינו אחד משבעת המינים בהם השתבחה ארץ ישראל והוא סמל לכבוד ואצילות.

הזית מוזכר בתנ”ך פעמים רבות ובהקשרים שונים. בספר “שמות” מוזכר שימושו כשמן למאור, בספר “דברים” הוא הוגדר כאחד משלושת הגידולים שהיוו את היסוד לכלכלת הארץ “דגן, תירוש ויצהר”. באותה העת הוא שימש אף למשיחת מלכים וכוהנים ולתמרוקים, סבון ורוקחות.

כיום, מגדלים בארץ לא מעט זנים של הזית התרבותי, רובם ככולם משמשים לשמן ולמאכל וכל אחד מהם בעל טעמים ומאפיינים שונים.

שמן הזית – מלך השמנים

השמן נחשב כאחד מהשמנים הבריאים ביותר, זאת הודות לחומרים הפעילים המשובחים הנמצאים בזיתים. שמן הזית עשיר במיוחד בחומצות שומן בלתי רוויות, כאשר הבולטת ביותר היא חומצה אולאית – הנחשבת לעמידה בחום באופן יחסי, מה שגורם לכך שהשמן מתחמצן פחות בקלות. חומצה זו מהווה כ 70-85% מסך השמנים בפרי. בנוסף, השמן עשיר מאוד בפוליפנולים – נוגדי חמצון שנחקרו רבות כמשפיעים לטובה על בריאות התאים בגוף. ממחקרים נראית השפעה המפחיתה סיכון לתחלואת כלי דם ולב. מכיוון שפוליפנולים הם נוגדי חמצון רבי עוצמה, יש להם יכולת לסתור את השפעת תהליך החמצון המתרחש בגוף ואף לנטרל תהליכים קרצינוגניים.

כמובן שהערכים הגבוהים ביותר של השמן יהיו בשמן זית מכתית מעולה ויופיעו פחות (אם בכלל) בשמנים מאיכות ירודה מכך.

עלי זית – לא מה שחשבתם

נפלאות הן תכונותיו של השמן, ברפואה העממית נהגו להשתמש בו בשימוש חיצוני ובבליעה, אך כאמור, סגולותיו הרפואיות העוצמתיות ביותר של הצמח, נמצאות בעלים. למעשה ייתכן ותופתעו לגלות איזו עוצמה יש לחליטת עלי זית. עוד משחר ההיסטוריה החליטה שימשה לרוב כטיפול בקדחת, צינון והסימפטומים המתלווים לכך. כיום, ברפואה המודרנית הצמח משמש בעיקר במצבי מחלות לב וכלי דם וסוכרת.

אחד החומרים הפעילים לזכותם ניתן לזקוף את היתרון הגדול של תמצית עלי הזית הינו סוג של מונוטרפן הנקרא אוליאורופין  ((oleuropein. זהו נוגד חמצון רב עוצמה, אשר ניתן למצות באופן ביתי בקלות, באמצעות חליטת העלים.

באיזה מקרים לפי הרפואה העממית ניתן להשתמש בתמצית עלי זית?

• לחץ דם גבוה
• רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם
• סוכרת או רמות סוכר גבוהות בדם
• זיהומים במערכת העיכול והנשימה העליונה

עוד עולה ממחקרים כי השפעתה של תמצית עלי זית מסייעת במצבי דלקת, מפחיתה סיכון למחלות לב ואף יעילה בטיפול במגוון רחב של וירוסים וחיידקים.

אחד הנושאים הנחקרים ביותר בהקשר לתמצית עלי זית היא השפעתו המיטיבה על רמות הסוכר בדם. ההשפעה הרפואית המשמעותית של הצמח, שנחקרה עד כה, מתקשרת לפעילותו של אוליאורופין (oleuropein), המשתייך לקבוצת חומרים המאופיינים במרירותם.

מה הקשר בין סוכרת, השמנה והטעם המר?

כבר שנים רבות ידוע שיש קשר הדוק בין השמנה לבין רמות גבוהות של סוכר, שומנים ו/או כולסטרול, מחלות לב ולחץ דם. כל אלה הן מחלות מטבוליות המאפיינות את החיים המערביים ושכיחותן עולה ככל שהתזונה שלנו הופכת יותר מתועשת, ככל שגורמי הסטרס מתגברים ואורח החיים הופך לפחות פעיל. מבחינה קלינית אין הכרח שאדם הסובל מלחץ דם גבוה יחלה גם בסוכרת אבל כל אחת מהתופעות הללו מעלה באופן משמעותי את הסיכון להתפתחות מחלות מטבוליות נוספות.

רמות גבוהות של סוכר בדם יוצרות השלכות נרחבות על גוף האדם. מצב זה מעודד דלקות, מגביר את רמות החמצון בדם באופן משמעותי, עלול לפגוע בתקינות כלי הדם ואף להוביל בשלב כלשהו לעמידות לאינסולין.

גופנו מזהה את הטעם המר כרעל. כשאנו צורכים מזון או משקה מר, מתחיל תהליך של ייצור מיצי מרה שמטרתו להפריש את “הרעל” החוצה, כך שבעצם הטעם המר מעודד ומזרז את פעילות מערכת העיכול.

הפרעות מטבוליות כגון עודף משקל ועצירות הן תופעות המאפיינות את אורח החיים המערבי. במקרים אלו, חשוב מאוד לתמוך ולעודד את הפעילות התקינה של מערכת העיכול. התמיכה הדרושה לגוף במקרים אלו היא: תזונה נכונה, פעילות גופנית והפחתת מתח.

בהקשר זה, חליטת עלי זית הינה בעלת פוטנציאל גדול מאוד לתמיכה בהפרעות מטבוליות. עצם היותה נוגדת חמצון רבת עוצמה הפועלת מול רדיקלים חופשיים ומשפיעה על רמות הסוכר והשומנים בדם, הופכת אותה לרלוונטית מאוד למניעה או טיפול בנושאים אלה.

לנוטלים תרופות להורדת לחץ דם, סוכר ונוגדי קרישה, יש להיזהר ולהתייעץ עם גורם מקצועי משום שבאופן תיאורטי, השפעת הצמח תעצים את השפעת התרופה.