חרדה: למה זה קורה וכיצד נטפל בהתקפי חרדה?

חרדה:

חרדה מוגדרת על ידי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה כ”רגש המאופיין בתחושות של מתח, מחשבות מדאיגות ושינויים פיזיים כמו לחץ דם מוגבר .“לאנשים הסובלים מהפרעות חרדה יהיו בדרך כלל מחשבות פולשניות חוזרות או דאגות, הם עשויים להימנע ממצבים מסוימים מתוך דאגה ולחוות קשיים בתפקוד. אנשים אלה עשויים לסבול גם מתסמינים פיזיים כגון הזעה, רעד, סחרחורות, דופק מהיר ובעיות במערכת העיכול.

חרדה מאז ועד היום 

משחר האנושות המפגש עם טורפים ועם סכנות שונות עורר אזעקות בגוף ואפשר לאדם לנקוט פעולות מתחמקות. אותן אזעקות קיבלו “תגבור” בצורה של דופק מוגבר, זיעה ורגישות מוגברת לסביבה – שלהם גורם האדרנלין המופרש בגוף במצב של תגובת “הילחם או ברח”, תגובה המכינה את האדם לשתי אפשרויות: התמודדות פיזית או בריחה מתוך הגנה.

עבור אנשים המתמודדים עם גורמים ומצבים מזיקים או מדאיגים, תחושות של חרדה אינן רק נורמליות אלא אף הכרחיות להישרדותם. בעידן המודרני, כאשר רוב בני האדם כבר לא בורחים מחיות טורפות ומסכנות מתקרבות, החרדות סובבות בעיקר סביב נושאים כמו עבודה, כסף, חיי משפחה, בריאות. התחושה העצבית הזו שחשים לפני אירוע חיים חשוב או במצב קשה היא הד טבעי לתגובת “הילחם או ברח” המקורית.

חרדה או לחץ נפשי וסטרס?

כיצד בעצם אפשר לדעת אם אדם נתון בחרדה או שהוא סובל ממתח או לחץ? אדם הסובל ממתח או לחץ נפשי, לרוב נתון ללחץ גדול הנובע ממצב חיים מסוים ואמיתי. תפקיד חדש וגדול בעבודה, ציפייה גדולה מעצמו, עומס בלימודים. בדרך כלל, עם חלוף המצב מעורר הסטרס, תחושת הלחץ תיעלם. לעומת זאת, במצב של הפרעה הקשורה בחרדה, הפחד או הדאגה לא נעלמים ויכולים להחמיר עם הזמן. החרדה יכולה להתעורר רק מציפייה לסכנה, ולאו דווקא מסכנה אמיתית, והיא יכולה להשפיע על התפקוד ולהפריע לביצוע פעולות יומיומיות, למשל בבית הספר או בעבודה. משך או חומרת הרגשת החרדה מוגזמים, אינם בפרופורציה לטריגר המקורי או לגורם הלחץ, והם יכולים להיות מלווים בתסמינים פיזיים.

חרדה: למה זה קורה?

חרדה יכולה להיגרם בשל מצב נפשי, מצב גופני, השפעות של תרופות, או שילוב של אלה. מצבים בריאותיים כמו אנמיה, התקף אסטמה, זיהום, התמכרות לסמים או גמילה ומספר מצבים של בעיות לב, הם רק כמה דוגמאות של בעיות רפואיות שאפשר לקשר עם חרדה.

1. גורמים סביבתיים–  כגון לחץ בעקבות טראומה רגשית כמו מוות של אדם אהוב, אסון טבע, התעללות גופנית או התעללות מינית (לדוגמה, הפרעת דחק חריפה או הפרעת דחק פוסט טראומטית) עלולים לגרום לאדם לפתח הפרעת חרדה.
2. לחץ ומתח קבועים– בעבודה, בבית הספר, במערכת היחסים, או סטרס על רקע מצב כלכלי, אשר לא נפתרים, יכולים לגרום בסופו של דבר לשיבושים במערכת העצבים האוטונומית.
3. גנטיקה– הקשר בין נטייה להתקפי חרדה וגנטיקה נראה במחקרים. ההנחה היא שהסיבה לחרדה במקרה הזה היא חוסר בסרוטונין.
4. גורמים רפואיים– כגון תופעות לוואי של תרופה, תסמינים של מצב רפואי, או מתח על רקע מצב רפואי קשה, יכולים גם הם להיות הסיבה להתפתחות חרדה.
5. מצב של “היי“- כתוצאה משימוש בקוקאין או אמפיטמינים.
6. גמילה מסמים– כגון אופיאטים (הרואין) או מתרופות מרשם כמו ויקודין או בנזודיאזפינים.
7. חוסר חמצן– שיכול לנבוע מכמה סיבות – מחלת גבהים, נפחת (מחלת ריאות) או תסחיף ריאתי.
8. מחסור מתמשך בוויטמיני  -B בין התפקידם של ויטמיני B הוא שמירה על תקינות מערכת העצבים. מחסור חמור בוויטמינים אלה עלול לגרום להתפתחות דיכאון וחרדה.
9. long covid

חרדה מוגזמת נגרמת בדרך כלל משילוב של לחץ יומיומי חיצוני עם הגורמים הנ”ל. למשל, אדם יכול להגיב ללחץ בעבודה על ידי שתייה מוגברת של אלכוהול או שימוש בסמים אסורים, שילוב שמגביר את החרדה.

מהם התסמינים להתקף חרדה?

אפשר לסווג חרדה לכמה סוגים עיקריים: הפרעת חרדה כללית, התקפי חרדה, פוביות, הפרעת חרדה חברתית, הפרעה אובססיבית כפייתית (OCD), הפרעת דחק פוסט טראומטית והפרעת חרדת נטישה. הפרעת החרדה הנפוצה ביותר היא הפרעת חרדה כללית, שאליה עשויים להתלוות התקפי חרדה. אנשים הסובלים מהפרעת חרדה כללית יחוו תחושה כללית של אי נוחות, יהיו בערנות תמידית מפני סכנה, גישתם לחיים תהיה זהירה מדי והם יחושו רוב הזמן חוסר ביטחון. התסמינים להפרעת חרדה כללית יכולים להיות:

דאגה מופרזת:  סימן ההיכר של הפרעת חרדה כללית. מדובר במחשבות מדאיגות שקיימות באופן תמידי, על פני רוב ימות השבוע.

בעיות שינה: חוסר יכולת להירדם או לישון שינה רצופה במשך תקופה ארוכה.

פחדים לא רציונליים : קשורים בדרך כלל למצב מסוים או לאובייקט מסוים. אם הפחד הופך להיות מערער או משבש, ללא פרופורציה לסיכון בפועל, זה יכול להיות סימן לפוביה.

מתח שרירים :מתח שרירים שהופך להיות קבוע – בין שמדובר בהידוק קבוע של הלסתות או האגרופים ובין שמדובר במתח בשרירים אחרים בגוף.

בעיית עיכול כרונית:  לעיתים קרובות יכולה חרדה להתבטא בתסמינים פיזיים, כמו בעיות עיכול כרוניות. תסמונת המעי הרגיש, מצב המאופיין בהתכווצויות של הבטן, נפיחויות, גזים, עצירות ו/או שלשולים, יכולה להצביע על חרדה שמתבטאת במערכת העיכול.

אם החרדה מתעצמת, עלול האדם לסבול מהתקפי חרדה, שהם התקפים קצרים של חרדה ופחד אינטנסיביים. המאפיין התקפי חרדה הוא שהם מסלימים במהירות, אך נמשכים כמה דקות – לרוב לא יותר מעשר דקות. אנשים הסובלים מהתקפי חרדה חיים בפחד מתי, היכן ומדוע יתרחש ההתקף הבא, והם נוטים להימנע מלהגיע למקומות שהיו טריגר להתקף כזה.

במהלך התקף חרדה, יכול האדם לחוות את התסמינים הבאים:

• פחד פתאומי וצורך חזק לברוח.
• תחושה עזה של אבדון וקדרות.
• סחרחורת, דופק מואץ וקוצר נשימה.
• רעד והזעה.
• תחושה שהוא עומד לאבד שליטה או להשתגע.
• מחנק בגרון, חולשת שרירים וחולשה בברכיים.
• בחילה ולחץ בחזה.
• תחושה של ריקנות גדולה וכאילו הוא צופה על עצמו מבחוץ.

חרדות הקשורות לפוביות, מצבים חברתיים או אירועים פוסט טראומטיים יכולות להתאפיין ב:

• פחד מוגזם מאדם, אובייקט, מצב או נסיבות מסוימים.
• תחושה מוגברת של סכנה ליד מושא הפחד.
• חשש ודאגה מתמשכים ממושא הפחד.
• פחד מאינטימיות, פחד מהשפלה.
• במצבים חברתיים – תחושה שכל העיניים מופנות אליך וכתוצאה מכך תגובות של הסמקה, רעד, בחילה, הזעה או קושי לדבר.
• הימנעות ממקומות, מצבים או אנשים שעלולים להזכיר או לשחזר את האירוע הטראומטי שנמנעים ממנו.
• פלאשבקים, סיוטים חוזרים, שמיעת קולות והזיות הקשורות באירוע הטראומטי.

איך מטפלים בחרדה?

קיימות דרכים שונות לטיפול בחרדה, החל בטיפולים טבעיים שונים לחרדה ועד לטיפול תרופתי קונבנציונאלי. לא משנה באיזו דרך בוחרים החשבו ביותר הוא לטפל! לא להזניח או להתעלם מהמצב משום שחרדה עלולה לפגוע באיכות החיים ובהחלט מסכנת את הבריאות שלנו. התייעצות עם איש מקצוע תסייע בהתאמת הטיפול ושיפור איכות החיים. לפניכם מספר דרכי טיפול מוכרים: טכניקות הרפיה: טכניקות המשתמשות בפעילויות פשוטות כדי להרגיע תסמינים נפשיים ופיזיים של חרדה, הכוללות מדיטציה, תרגילי נשימה עמוקים, אמבטיות ארוכות, מנוחה בחושך ויוגה.

פעילות גופנית:  מאמץ פיזי יכול לשפר את הדימוי העצמי ולשחרר חומרים כימיים במוח המפעילים רגשות חיוביים.

צמחים מרגיעים או תכשירים הומאופתיים, בשילוב עם טכניקות הרגעה שונות, יכולים להביא לרגיעה במצבי חרדה או התקף חרדה. למשל:

קמומיל, שנמצא שהוא מפחית תסמיני חרדה; ולריאן, המסייע לנדודי שינה; L-theanine – חומצת אמינו הנמצאת בתה ירוק, שנמצא כי היא מסייעת להפחתת חרדה ולאיזון קצב לב מהיר; אשווגנדה – צמח העוזר לייצב את תגובת הגוף למצב של לחץ, להפחית חרדה ולשפר את הריכוז ואת מצב הרוח; וגם נרוקסן – תכשיר הומאופתי, שמרגיע גם ביום וגם בלילה, ויכול לעזור במצבי לחץ, הפרעות שינה וחוסר מנוחה. הנרוקסן אינו תרופה, ולכן לא צריך לחשוש מפני התמכרות או תופעות לוואי.

תזונה נכונה:  תזונה הכוללת מזונות עשירים בוויטמיני B  (דגנים מלאים, קטניות, ירקות ירוקים), אומגה 3 (דגי ים וזרעי פשתן), מזונות שיש בהם מלטונין (זרעי חילבה), מזונות שיש בהם סרוטונין (בננה, עגבניות, קיווי); מזונות העשירים בטריפטופן (זרעים, אגוזים, בשר רזה ומוצרי חלב).

תוספי תזונה לחרדה:  קומפלקס ויטמיני B  החשובים לתהליך הייצור של המוליכים העצביים במוח – מחקרים מראים שיפור בתסמיני דיכאון וחרדה אצל אנשים שקיבלו קומפלקס ויטמיני B; אומגה 3 – חומצות שומן החיוניות למערכת העצבים ולפעילותה התקנית; מגנזיום וסידן, העוזרים להרפיית שרירים ולהרגעת מערכת העצבים; ויטמין  C – שנמצא כי הוא חסר אצל אנשים שסבלו מחרדה – מחקר שבדק השפעת צריכת ויטמין C על רמות חרדה אצל תלמידי תיכון הראה הפחתה ברמות החרדה לאחר 14 ימים.

טיפול פסיכולוגי:  לפי גישה זו, החרדה היא רק סימפטום של בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, ולכן יש צורך בטיפול ממושך שיטפל בבעיה העמוקה ולא רק בסימפטום.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי: טיפול שבמהלכו עובד המטפל יחד עם המטופל במטרה לגלות מהן המחשבות שמעוררות את החרדה. מדובר בטיפול ממוקד מטרה וקצר.

L-theanine  – חומצת אמינו הנמצאת בתה ירוק, שנמצא כי היא מסייעת להפחתת חרדה ולאיזון קצב לב מהיר; אשווגנדה – צמח העוזר לייצב את תגובת הגוף למצב של לחץ, להפחית חרדה ולשפר את הריכוז ואת מצב הרוח; וגם נרוקסן – תכשיר הומאופתי, שמרגיע גם ביום וגם בלילה, ויכול לעזור במצבי לחץ, הפרעות שינה וחוסר מנוחה. הנרוקסן אינו תרופה, ולכן לא צריך לחשוש מפני התמכרות או תופעות לוואי.

חשוב להדגיש, חרדה היא מצב רפואי שמצריך טיפול, תוספי תזונה עשויים להביא להקלה במצב ושיפור באיכות החיים אך תמיד מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע שיתאים את הטיפול הנכון למצב.