בחייה של אישה אין תהליך מרגש ותובעני יותר משבועות ההיריון ומשכב הלידה שאחריו. גם אם מניחים את כל הקלישאות בצד, להביא חיים חדשים לעולם זו זכות ואחריות גדולה ולכן כדאי מאוד להכין את הגוף והנפש לקראת התהליך. בכתבה זו ננסה לעבור יחד איתך שלב אחר שלב ולהתמקד במה שעובר עלייך ועל העובר בשלבי ההיריון השונים וכן על מה שחשוב לבצע בשלבים השונים.
תחילת ההיריון
ההיריון עצמו מתחיל כאשר זרע פוגש ביצית ומתרחשת הפרייה, אך בעולם הבריאות והרפואה ההתייחסות לתקופת ההיריון מתחילה עוד כשלושה חודשים לפני ההתעברות.
אילו תוספים כדאי להתחיל לקחת?
כדי להכין את הגוף להיריון מומלץ מאוד להתחיל ליטול חומצה פולית לפני שמתחילים בניסיון להיכנס להיריון. החומצה הפולית מומלצת על-ידי משרד הבריאות בישראל ועל ידי איגוד המיילדות והגניקולוגיה והיא עוזרת במניעת אנמיה אצל האם ואולי חשוב מכך – מסייעת בהפחתת הסיכון למומים אצל העובר (בעיקר במוח ובחוט השדרה) בשלבים החשובים כל כך של תחילת ההיריון.
תוסף נוסף שממליץ משרד הבריאות להתחיל לקחת עוד לפני הכניסה להיריון הוא יוד. ההמלצה עומדת על 150-250 מק"ג/יום לפחות חודש ימים לפני שהאישה נכנסת להיריון.
שינויי תזונה בהיריון
ההיריון מביא איתו גם שינויים בתזונה של האם, מעכשיו אסור כבר לאכול דגים נאים כמו אלה שבסושי. בכלל, בשרים ודגים לא מבושלים יכולים להכיל חיידקי ליסטריה ונחשבים מסוכנים להיריון. גם כמויות הקפה משתנות, ההקפדה על מוצרים מבושלים, מפוסטרים ונקיים עולה – כל אלה יחד עם שינויים בהעדפות התזונתיות עלולים להביא לחסר בוויטמינים ובמינרלים שהיית רגילה לצרוך.
לכן מומלץ בתחילת ההיריון וגם בהמשך לצרוך מולטי ויטמין להיריון (נקרא גם פרנטל) שיכלול את 4 רכיבי התזונה המומלצים על-ידי משרד הבריאות בתוספת ויטמינים ומינרלים נוספים. איגוד המיילדות והגינקולוגיה בישראל ממליץ על נטילת תוסף מולטי לאורך כל ההיריון.
כיצד מחשבים את שבוע ההיריון?
את שבוע ההיריון, וכפועל יוצא את תאריך הלידה הצפוי ניתן לחשב לפי תאריך הווסת האחרונה (אם את יודעת או זוכרת אותו), לפי תאריך ההתעברות, או בבדיקה של רופא נשים. בכל מקרה, וכדי להיות בטוחה תוכלי להשתמש במחשבון ההיריון של אלטמן.
40 שבועות של היריון – מה קורה בתוך הרחם?
קצת קשה לסכם תהליך כל כך מורכב ומשמעותי במדריך בודד ולכן נתרכז בפרטים החשובים ביותר. את ההיריון נהוג לחלק לשלושה טרימסטרים (שלישים) – השליש הראשון, השלי השני והשליש השלישי והאחרון.
הטרימסטר הראשון
השליש הראשון להיריון הוא מההתעברות ועד לשבוע ה-14. אם לדייק רופאי ורופאות נשים סופרים אותו עד לשבוע ה-13 ו-6 ימים. כאמור כדי לדעת באיזה שבוע של ההיריון את נמצאת תוכלי להשתמש במחשבון ההיריון שלנו.
במהלך השליש הראשון העובר שהתחיל מתא בודד הופך לעובר של ממש עם כל המערכות, אלא שהן יצטרכו להבשיל עוד הרבה לקראת המפגש החיצוני עם האם. בסיום השליש הראשון העובר שוקל בערך 14 גרם ומגיע לגודל המפואר של 7 ס"מ.
הטרימסטר הראשון ידוע גם כזה שעלול להיות קשה עבור האם ההריונית עם הופעה של אחת או יותר מן התופעות הבאות:
- בחילות בהיריון (נפוצות יותר בבוקר, ולעיתים מסתיימות בהקאות)
- עייפות
- עצבנות ושינויים במצב הרוח
- סחרחורות ו/או כאבי ראש
- תחושת רעב מוגברת
- הרגשת מלאות לזמן ארוך
- רגישות בשדיים
- מתן שתן לעיתים תכופות
- כתמי דם מהנרתיק
כל אלה הופכות את השלב הראשון של ההיריון למאתגר ביותר, אך לקראת השליש השני המצב לרוב מתייצב ונרגע.
אילו בדיקות יש לעשות בטרימסטר הראשון?
- תחילה מומלץ לבצע בדיקות סקר גנטיות (אם לא ביצעתם אותן לפני הכניסה להיריון). הבדיקות האלה יכולות לאתר את הסיכון להופעת מומים בשילוב בין בני הזוג. מדובר על בדיקת דם פשוטה.
- בדיקת מעקב היריון ואולטרסאונד – זוהי בדיקה שמבצעים אצל רופא הנשים החל משבוע 6. מדובר בבדיקה מרגשת מאוד שכן באולטרסואנד הראשון כבר אפשר לשמוע את הדופק של העובר ולהפוך את ההתרגשות למשהו אמיתי עם קול ותמונה (מטושטשת).
- בדיקות דם ושתן – ספירת דם, בדיקת שתן ועוד כדי לבדוק שהכל תקין ושההיריון מתקדם כשורה.
- שקיפות עורפית – בדיקת אולטרסאונד שמבצעים משבוע 11 שיכולה לגלות 70% מהעוברים הלוקים בתסמונת דאון, ובה מודדים את עובי הנוזל שמצטבר בעורף העובר. את תוצאות הבדיקה הזאת משכללים עם תוצאות בדיקת דם של חלבון עוברי.
- בדיקת סיסי שליה – זו בדיקה שמומלצת לנשים מסוימות ומטרתה לאבחן כבר בשלב מוקדם מומים כרומוזומיים ומחלות גנטיות כמו תסמונת דאון בעובר. היתרון של הבדיקה הזאת היא בשלב המוקדם שבו מזהים את הבעיה ומשם ניתן יהיה לקבל החלטה על המשך ההיריון.
- חוסרים תזונתיים – במהלך מעקב ההיריון מומלץ לבדוק את רמות ההמוגלובין, הברזל, החומצה פולית וגם ויטמינים כמו B12 ו-ויטמין D ואם מאבחנים כי קיים מחסור כדאי להשתמש בתוספים לפי הנחיות הרופא המטפל.
הטרימסטר השני להיריון
השליש השני להיריון הוא מהשבוע ה-14 ועד לשבוע ה-26 ו-6 ימים. לצד ההקלה בתופעות שהקשו על האם בשליש הראשון, העובר "נותן גז" ומשיג התקדמות מרשימה בהתפתחות. הוא מסוגל למצמץ ולהפעיל את שריר הפנים כדי ליצור כיווצים ועיוותים, הוא מתחיל לתת שתן ולמצוץ אצבע. גם מערכת השמיעה מתפתחת ומומלץ לדבר ולשיר אל העובר שברחם.
במהלך השליש הזה העובר גדל וגדל ומשקלו מגיע כמעט לקילוגרם שלם ומתפרס לאורך של כ-25 סנטימטרים. כעיקרון כל מערכות הגוף של העובר צפויות להסתיים לקראת סוף השליש השני כאשר בשליש האחרון הן גדלות ומבשילות יותר.
ככל שההיריון מתקדם האישה עלולה להתחיל לחוות כמה מתופעות הלוואי של גדילת העובר והשינויים הפיזיים.
התסמינים האופייניים לשליש השני עשויים להיות:
- בצקות ברגליים
- כאבי גב
- כאבי ראש
- חשקים (כמו הקלישאה על מלפוונים חמוצים)
- התכווצויות שרירים
- טחורים
- עצירות בהיריון – תופעה נוספת שפוקדת לא מעט הריוניות. זה עשוי לקרות בגלל שינויים הורמונליים שמאטים את קצב מעבר המזון במערכת העיכול ופעמים רבות בגלל השינוי התזונתי או נטילה של תוספים כמו ברזל. אפשר להתמודד עם עצירות בהיריון.
אילו בדיקות יש לעשות בטרימסטר השני?
זהו שליש חשוב מאוד בהיבט של בדיקות ההיריון, כאן תזכו להיחשף לצילומים מוחשיים של העובר שבתוך הרחם ותגלו את מין העובר.
- סקירת מערכות מוקדמת – מבוצעת לרוב בין השבועות 14 ל-17 של ההיריון, והיא אולי הבדיקה המרגשת ביותר בתהליך ההיריון, שכן באמצעות האולטרסאונד, הרופא עובר על כל מערכות הגוף של העובר ובודק את הימצאותן ותקינותן, בבדיקה זו, אם תרצי (או תרצו) תוכלו לגלות את מין העובר.
- סקר ביוכימי (חלבון עוברי) – זוהי בדיקה כפולה – אולטרסאונד ובדיקת דם כדי לאתר עוברים בסיכון גבוה ללקות במחלות גנטיות ובראשן תסמונת דאון. מדובר על בדיקה שנהוג לבצע בשבועות 19-16 והיא לא מסוכנת מכיוון שהיא אינה פולשנית.
- דיקור מי שפיר – בדיקה שאותה מבצעות חלק מההריוניות בהתייעצות עם הרופא.ה שמלווה את ההיריון כאשר האישה מעל גיל 35 או כשיש סיכון מוגבר לתסמונת דאון או תסמונות גנטיות אחרות. בבדיקה זו הרופא מחדיר מחט עדינה כדי לשאוב חלק קטן ממי השפיר ולבחון את טיבם בתנאי המעבדה.
- העמסת סוכר – הבדיקה השגרתית היא בדיקת סקר של העמסת 50 גרם אך לחלק מהנשים תהיה בדיקה שנייה נוספת של העמסה של 100 גרם כדי לאבחן סוכרת היריון. הבדיקה נעשית לרוב החל משבוע 24 להיריון כדי לאבחן מצב של סוכרת הריונית אצל האם. אישה שמאובחנת עם סוכרת הריונית חייבת לנקוט פעולות כדי להבטיח את שלומה ואת שלום העובר. לרוב מדובר על שינויי תזונה ואורח חיים ולעיתים רחוקות יותר אף שימוש בתרופות או בהזרקה של אינסולין. במקרים של סוכרת היריון מומלץ לבצע התייעצות וליווי צמוד של תזונאי.ת המתמחה בסוכרת היריון.
- סקירת מערכות מאוחרת – בדומה לסקירת המערכות המוקדמת גם כאן עושים שימוש באולטרסאונד כדי לבדוק את הימצאות ובשלות המערכות בגוף העובר. בשנים האחרונות מקובל לבצע בנוסף לכך גם סקירה שלישית בשלב מאוחר יותר של ההיריון.
- בדיקות דם ושתן ובדיקת נוגדנים ל-RH לבעלות RH שלילי.
הטרימסטר השלישי להיריון
השליש השלישי והאחרון להיריון מתחיל בשבוע 27 ומסתיים במועד אחר עבור כל אחת עם הלידה המיוחלת. לידה "תקינה" נחשבת החל משהשבוע ה-37 ועד לשבוע 42, כאשר רובם המכריע של הרופאים ימליצו לבצע זירוז לידה לפני שמגיעים לתום השבוע ה-42.
במהלך הטרימסטר הזה העובר מפתח את הראייה שלו, מצמיח ריסים ומסוגל כבר להבחין באורות שמגיעים אל הרחם מבחוץ. כאמור, בשליש הזה רוב המערכות בגופו כבר נוצרו וכעת הן גדלות ומבשילות לקראת היציאה המרגשת לאור.
אחרי "מנוחה" בתופעות שחשה האישה, בטרימסטר הזה הבטן כבר גדלה באופן משמעותי ומביאה איתה תחושת כבדות, לחץ על שלפוחית השתן, בצקות ברגליים וגם עצירות בהיריון. אם כמות היציאות שלך יורדת לפחות מ-3 בשבוע אז גם את בין "חסרות המזל" שחוות עצירות בהיריון.
עצירות כזאת עשוייה להתרחש בעקבות תזונה דלה בנוזלים ובסיבים תזונתיים, נטילת תוספים כמו ברזל וכאמור בעקבות עלייה ברמת ההורמונים פרוגסטרון ואסטרוגן שמחלישים את שרירי המעיים ומאיטים עקב כך את התנועתיות.
התסמינים האופייניים לשליש האחרון להיריון כוללים:
- קוצר נשימה
- גירודים בעור
- צירים מדומים (ברקסטון היקס)
- טחורים בהיריון
- עצירות בהיריון – כדי להתמודד עם עצירות בהיריון מומלץ להתייעץ עם תזונאי.ת על שינויים בתפריט היומי, להקפיד על שתייה נאותה של מים, ולהתאים את תוספי התזונה. לצד אלה מומלץ לא לפנות לתרופות משלשלות ותכשירים משלשלים (גם טבעיים).
אילו בדיקות יש לעשות בטרימסטר השלישי?
- הערכת משקל העובר – כחלק ממעקב ההיריון וההכנה ללידה מבצעים בדיקת אולטרסאונד בין השבועות 34-30, כדי להעריך את קצב הגדילה של העובר ולזהות עוברים הנמצאים בסיכון הן בשל גדילה מאוצת או מואטת מדי (של העובר כולו ולעיתים אף של איבר בודד כמו ראש). בהתאם לתוצאות הבדיקה הרופא.ה שמלווה את ההיריון יוכל להנחות לגבי המשך וההשלכות על מועד הלידה.
- בדיקת מעקב היריון – ככל שמתקרבים לתאריך הלידה המשוער ולקראת השבוע ה-40 המעקב אחר ההיריון הופך צמוד יותר, הבדיקה כוללת התחברות למוניטור למשך כעשרים דקות כדי לעקוב אחר דופק העובר והמדדים שלו, במקרים רבים מבצעים גם בדיקת אולטרסאונד או אפילו בדיקה נרתיקית כדי לבדוק האם הגוף מתחיל בתהליך הלידה.
- תרבית ל-GBS – מומלץ לכל הנשים ומבוצעת לרוב אצל נשים עם גורמי סיכון שעברו לידות מוקדמות בעבר או נמצאו חיוביות ל-GBS בהיריון קודם כדי ליידע את חדר הלידה ולקבל אנטיביוטיקה מניעתית מתאימה בזמן הלידה.
מותר ואסור – על תזונה בהיריון
לתזונת האישה ההרה חשיבות רבה. העובר הקטן שמתפתחת תלוי לחלוטין בגוף האם שמארח אותו, וכמו שהוא יכול להרוויח מתזונה מגוונת, מאוזנת ובריאה כך הוא יכול להפסיד מתזונה לא מאוזנת ולקויה. חשוב לציין כי תינוק נולד במשקל של כ-3 קילוגרמים לערך, לכן כאשר אומרים "לאכול בשביל שניים" חשוב לזכור כי הכוונה היא לא לאכול כפול אלא להקפיד לקבל את הערכים הטובים מהתזונה לאם ולתינוק.
איזה מזונות כדאי לשלב בתקופת ההיריון?
נתחיל חיובי – במהלך ההיריון כדאי לשמור על שגרה של 5-6 ארוחות ביום, מהן שלוש עיקריות ועוד מספר ארוחות ביניים. יש להקפיד כי הארוחות יהיו מגוונות ויכילו את אבות המזון החיוניים כל כך – חלבונים, פחמימות ושומנים טובים וכמובן חשוב לצרוך ויטמינים ומינרלים בהתאם לקצובה היומית המומלצת לנשים הרות. להתאמת תפריט להיריון מומלץ להתייעץ עם תזונאי.ת היריון אך ככל מומלץ לשלב בתפריט היומי:
- ירקות ופירות
- קטניות – אפונה, חומוס, שעועית פול וכדומה
- שומן מהצומח – אבוקדו, אגוזים, שמן זית ועוד
- חלבונים – בשר או דגים (על שניהם להיות מבושלים היטב), עוף, תחליפים כמו טופו או סייטן, ביצים ומוצרי חלב
- דגנים מלאים – שיבולת שועל, בורגול, כוסמת, קינואה ועוד
המזונות מהם יש להימנע בהיריון כוללים:
- מוצרי בשר, עוף, ביצים ודגים לא מבושלים (כמו סושי, קרפצ'ו מוס ועוד)
- פירות וירקות לא שטופים
- מוצרי חלב לא מפוסטרים
- דגים העלולים להכיל כספית
- קפאין – יש להגביל את הכמות הנצרכת
- אלכוהול
בסופו של דבר, אפשר ואף צריך לאכול טוב בהיריון. תפריט מאוזן ובריא חיוני לאם ההריונית ולעובר כאחד.
ויטמינים, מינרלים ותוספי תזונה בהיריון
לצד ההנחיות לתזונה הנכונה בהיריון מומלץ להוסיף תוספי תזונה בשלבים השונים של ההיריון. זה מתחיל בחומצה פולית ויוד אותם יש ליטול עוד לפני ההיריון ובמהלך השליש הראשון. המלצה נוספת היא ליטול תוספים כמו:
- ויטמין D – לחיזוק ולגדילה נכונה של מערכת העצמות
- ברזל – להתמודדות או למניעת אנמיה
- מולטי ויטמין לנשים בהיריון (פרנטל) – יכיל את 4 רכיבי התזונה הרשומים למעלה וויטמינים ומינרלים נוספים.
- אומגה 3 – חומצות שומן רב בלתי רוויות בעלות תפקיד חשוב בהפחתת דלקת, הפחתת סיכון למשקל לידה נמוך וחשובות להתפתחות קוגניטיבית תקינה של העובר. איגוד המיילדות והגניקולוגיה ממליץ על נטילת תוסף אומגה 3 לכל הנשים ההרות שאינן צורכות 2 מנות דג בשבוע.
למדריך המלא על תוספי תזונה בהיריון
הכנה ללידה – קשה באימונים קל (יותר) בקרב
תשעה חודשים של היריון מסתיימים בכמה שעות או ימים, מתישים, לחוצים, כואבים ומאוד מרגשים – הלידה. בסיום תזכו להכיר סוף סוף את העובר שגדל והתפתח ברחם. כל אישה שעברה לידה תוכל לספר ולשתף בעובדה שכל לידה היא סיפור שונה, עם תחושות שונות ולא פחות חשוב עם תינוקת או תינוק שונים שמחכים בסופה. כדי להתכונן עד כמה שניתן ללידה אנחנו ממליצים על כמה דברים:
קורס הכנה ללידה וסיור מקדים בחדרי הלידה – רוב בתי החולים מציעים סיורים מודרכים בחדרי הלידה כדי להמחיש כיצד ייראה התהליך ביום המיוחל, זה יכול לסייע בהורדת החששות ובמענה על שאלות שעולות לכם בנוגע לתהליך עצמו ולשעות והימים הראשונים עם התינוק החדש. בקורס ההכנה ללידה לומדים על השלבים השונים שלה, על הסימנים בגינם יש להתייצב בבית החולים לקראת הלידה ובתפקיד של כל אחד ואחת במהלך הלידה.
בחירת שם לתינוק – הורים רבים מספרים שעל אף שהם החליטו על שם לתינוק מבעוד מועד, ברגע שהם ראו אותו החליטו לשנות, אך בכל זאת כדאי לתאם מראש מהו ארסנל השמות המקובלים עליכן כדי למנוע מתחים וסטרס נוספים בתקופה המעייפת שלאחר הלידה.
הכנת תיק לידה – אותו תוכלו לקחת לחדר הלידה ובו כל המסמכים והצייוד הדרושים להעביר את הלידה ואת הימים הראשונים שלאחריה מחוץ לבית. לרשימה המלאה.
כמה שלא תתכונני בסוף התהליך מגיעים תינוק, תינוקת או תאומים ושם מתחיל המסע האמיתי. מכאן הפוקוס עובר לגדילה והתפתחות תקינה של היילוד, להקפדה על הנקה ותזונה של הרך הנולד ולדרך המשותפת שלכם יחד. שיהיה במזל טוב!