היא יכולה להיות דיירת של קבע בפינו, ולשכון בו בשקט מבלי שנרגיש בה או אפילו נדע שהיא קיימת, אבל עם התנאים המתאימים, הקנדידה בלשון תפרוץ ותהפוך לגורם מציק, צורב ואפילו כואב.
לרוב, קנדידה בלשון נחשבת לבעיה מקומית שקל לטפל בה, לכן חשוב לתפוס אותה בזמן, ולא לתת לה להתפשט. למעשה מדובר בזיהום פטרייתי, שלרוב (בכמחצית מהמקרים) הגורם לו הוא פטריית קנדידה אלביקנס, פטרייה ששוכנת בפלורת הפה ופורצת כאשר התנאים מאפשרים זאת, בדרך כלל במצב של היחלשות מערכת החיסון. זנים נוספים שעלולים לגרום לקנדידה בלשון הם קנדידה גלברטה וקנדידה טרופיקליס.
איך מתפרצת קנדידה בלשון?
תפקידה של מערכת החיסון שלנו, בין השאר, להדוף אורגניזמים פולשים מזיקים, כגון וירוסים, חיידקים ופטריות, תוך שמירה על איזון בין החיידקים ה”טובים” ל”רעים”, שבדרך כלל מאכלסים את הגוף. אבל לפעמים מנגנוני ההגנה האלה נכשלים, ואז נוצרים התנאים המתאימים להתפרצות והתפשטות קנדידת הלשון. הקנדידה יכולה להתפשט אל החך, החניכיים או השקדים וכן אל החלק האחורי של הגרון.
מאחר שמדובר בהיחלשות של הגוף ושל מערכת החיסון, קנדידה בלשון שכיחה הרבה יותר בקרב אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה או נחלשת, כמו תינוקות ואנשים מבוגרים, אנשים שעברו או עוברים טיפולים כימותרפיים, אנשים שנוטלים תרופות שמטרתן לדכא את מערכת החיסון, אנשים שנוטלים סטרואידים (דוגמת חולי אסתמה), אנשים הסובלים מסוכרת שאינה מאוזנת או לוקחים אנטיביוטיקה המפרה את האיזון הטבעי של החיידקים בפלורת הפה. בנוסף, תנאים אוראליים מסוימים, דוגמת שימוש בשיניים תותבות, יובש בפה ואפילו עישון יכולים להגדיל את הסיכון ללקות בקנדידה בלשון.
איך תדעו אם יש לכם קנדידה בלשון?
כשהקנדידה בלשון רק מתחילה להתפשט, התסמינים שלה מאוד חלשים, ולעיתים אף לא תבחינו בהם. אולם עם ההתחזקות, מופיעים תסמינים שונים, קבלו:
- כתמים לבנים המופיעים על הלשון, פנים הלחיים, לעיתים על החך ובחלל הפה, על החניכיים ועל השקדים. הכתמים הלבנים מוגבהים קלות עם מראה של גבינת קוטג’.
- אדמומיות, צריבה או כאב אשר עלול להיות חמור מספיק כדי לגרום לקשיים באכילה או בליעה.
- תחושות לא נעימות בפה הכוללת תחושה “כותנתית”, אובדן טעם או טעם מר בפה וריח פה רע.
- אם יש לכם שיניים תותבות ייתכן שתבחינו באדמומיות ותחושו גירוי וכאב תחתן.
- דימום קל מנגעים שגורדו או שופשפו ואדמומיות ויובש בזוויות הפה.
- אצל תינוקות הסובלים מקנדידה בלשון יתפתחו הנגעים הלבנים, ואז יתקשה התינוק באכילה ואף יגלה עצבנות. תינוק יונק שיש לו קנדידה בלשון יכול להעביר אותה אל הפטמה של אמו בעת היניקה.
- לאבחון ודאי יש לפנות לרופא
קנדידה בלשון – וככה מטפלים:
הבשורה הטובה היא שקיימות דרכים להתמודדות עם קנדידה בלשון, שלרוב גם פותרות את הבעיה די מהר.
- שימרו על היגיינת הפה> שלכם באופן שיקל על הקנדידה בלשון:
שיטפו את הפה עם מים מלוחים או עם סודה לשתייה – ערבבו כפית של מלח או סודה לשתייה בכוס מים ושטפו את הפה כמה פעמים ביום.
מברשת השיניים שלכם רכה מספיק?אם לא, היא עלולה לגרום לגירוד ולנגעים חדשים. ובכל מקרה, השתמשו במברשת שיניים חדשה כל יום, עד שהזיהום ייעלם.
שטיפות פה ותרסיסים למיניהם – לא כרגע. תנו לפה שלכם להירפא.
איכלו יוגורט ביו לא ממותק שמכיל חיידקים פרוביוטיים שיכולים למנוע התפשטות של הקנדידה לוושט.- בערוץ הטיפולים התזונתיים לקנדידה בלשון, תמצאו את הדיאטה לקנדידה– מדובר בתזונה מיוחדת לטיפול בקנדידה הכוללת ויתור על מאכלים הגורמים לשגשוג של הפטרייה, דוגמת קמח לבן, סוכרים פשוטים, מוצרי חלב (למעט חלב עיזים), אלכוהול, פטריות ושמרים. בכל מקרה, אם אתם בוחרים לאמץ את הדיאטה הזו, עשו זאת בליווי דיאטנית קלינית.
קנדידה בלשון ופרוביוטיקה
בין שהחלטתם על טיפול קונבנציונלי בקנדידה בלשון ובין שלא – מומלץ מאוד להוסיף לתפריט שלכם פרוביוטיקה, על אחת כמה וכמה אם הפטרייה בלשון “צצה” לאחר טיפול באנטיביוטיקה. אחת הדרכים לקבל חיידקים פרוביוטיים היא אכילת יוגורט ביו באופן קבוע, ודרך נוספת ויעילה מאוד היא לקיחת כמוסות פרוביוטיקה, המכילות מיליארדי חיידקים טובים מזנים שונים שיילחמו בשבילכם בקנדידה.
מה בין אנטיביוטיקה לקנדידה? לאחר שימוש באנטיביוטיקה מופר האיזון החיידקי בגוף – החיידקים הטובים נהרסים יחד עם הרעים – ונוצר כר פורה להתפתחות ולהתפשטות הקנדידה. נטילת פרוביוטיקה מסייעת לחיזוק אוכלוסיית החיידקים הטובים, שנפגעה, ולהשבת האיזון החיידקי לגוף. הפרוביטיקה אינה הורגת את הקנדידה, אלא מאפשרת לגוף לבנות מחדש את ההגנות שלו נגדה, ופוגעת ביכולת ההתפשטות שלה. לכן גם מומלץ מאוד להתחיל ליטול את הפרוביוטיקה במקביל לנטילת האנטיביוטיקה (בהפרש של שעתיים לפחות מנטילת אנטיביוטיקה) ולא לחכות להתפרצות הקנדידה. ואם כבר החלטתם על שימוש בפרוביוטיקה, הקפידו לבחור בפרוביוטיקה המכילה מינון גבוה של חיידקים ומסוגים שונים (בהפרש של שעתיים לפחות מנטילת אנטיביוטיקה) ולא לחכות להתפרצות הקנדידה. ואם כבר החלטתם על שימוש בפרוביוטיקה, הקפידו לבחור בפרוביוטיקה המכילה מינון גבוה של חיידקים ומסוגים שונים (לקטובצילוס, אסידופילוס, ביפידובקטריה, בולגריקוס), וחשוב שיהיו זנים רשומים ונחקרים).
