מזה הליקובקטר?
הליקובקטר פילורי, או בקיצור הליקובקטר, הוא חיידק מאוד שכיח באוכלוסייה, במיוחד בגילאים מבוגרים. במדינות המערב, 10-50% מהאוכלוסייה נושאים אותו, והנתונים בקרב גילאי 65 ומעלה מצביעים על כך שכמחצית מהאנשים המבוגרים נושאים אותו. אך לא כל מי שנושא אותו מפתח מחלה חודרנית.
החיידק התגלה בתחילת שנות ה-80 על ידי שני חוקרים אוסטרלים. אמנם השם שלו לא בדיוק מתגלגל על הלשון, אבל בניגוד לחיידקים אחרים, יש לו יכולת טובה לשרוד בקיבה שלנו. בעוד שרוב החיידקים לא מצליחים לשרוד בתנאים החומציים שיש בקיבה, ההליקובקטר יודע לייצר אמוניה – חומר בסיסי שסותר את חומציות הקיבה וכך מאפשר לו לשרוד.
החוקרים שגילו אותו העלו השערה שהוא קשור לכיבי קיבה (אולקוס) ולסרטן הקיבה. בתחילת הדרך הם קיבלו תגובות מלגלגות מצד הקהילה המדעית, אך בהמשך זכו לתמיכה והכרה, ובשנת 2005 אף קיבלו פרס נובל על גילוים.
מה עושה חיידק ההליקובקטר?
ההליקובקטר נצמד לתאי האפיתל ברירית הקיבה. תאי האפיתל הם התאים שתוחמים את הקיבה מבפנים, כמו קו מתאר שמפריד בין חלל הקיבה (שאליו מגיע המזון) לבין שאר הקיבה. כשהוא נצמד לרירית הקיבה, הוא מפריש אליה חומרים שפוגעים בתאים. בעקבות כך מערכת החיסון מתגייסת ונוצרת דלקת באזור. בקרב
כ-15% מנשאי החיידק התהליך הזה יוביל להיווצרות פצע – אולקוס או כיב, בקיבה או בתריסריון (החלק הראשון של המעי הדק). במצבים חמורים, חלק מהכיבים עלולים להתנקב ולהביא לזיהום ואף למוות. כמו כן, מצב מתמשך של דלקת בקיבה, ביחד עם גורמים נוספים, עלול להביא לסרטן הקיבה. אבל רגע לפני שנלחצים, חשוב להדגיש שלא כל אחד שנושא את החיידק מפתח מחלה בעקבותיו.
מה התסמינים של הליקובקטר פילורי?
לרוב הנשאים של החיידק אין תסמינים בכלל, אבל כאשר הוא משגשג וגורם לדלקת או לכיבים, יכולים להופיע תסמינים כמו אי נוחות בבטן שתכלול נפיחות ו/או כאבים, תחושת של שובע מוקדם וחוסר תיאבון, בחילות והקאות, וכן גיהוקים.
איך נדבקים בהליקובקטר פילורי?
כפי שציינו, החיידק שכיח מאוד, במיוחד בגיל המבוגר. במדינות המערביות ההדבקה היא בעיקר דרך הרוק, למשל בעקבות אכילה מאותם כלים. במדינות מתפתחות החיידק שכיח אף יותר, ככל הנראה בשל צפיפות מגורים גדולה ותנאי היגיינה ירודים.
איך מטפלים בהליקובקטר פילורי?
ההליקובקטר עמיד יחסית לטיפולים אנטיביוטיים, ולכן הטיפול המקובל בו הוא טיפול משולב הכולל כמה סוגי אנטיביוטיקות ותכשיר נוגד חומצה, למשך כ-10-14 יום בדרך כלל. כחודש לאחר הטיפול מומלץ לבצע בדיקה על מנת לוודא שהטיפול הצליח והוא אכן נכחד. מחקרים מראים כי תוספת פרוביוטיקה לטיפול זה יכולה לשפר את יעילות הטיפול וגם להקל בתופעות הלוואי של הטיפול, כמו שלשולים. משערים שהסיבה לכך היא שהאנטיביוטיקה שניתנת בטיפול הורגת לא רק את ההליקובקטר, אלא גם פוגעת באוכלוסיית החיידקים הטובה במערכת העיכול. תוספת פרוביוטיקה עשויה לסיים בשיקום אוכלוסיית החיידקים הידידותית.
קיימים מחקרים קטנים על טיפולים טבעיים בהליקובקטר פילורי, כמו שימוש בתה ירוק, נבטי ברוקולי, שמן דומדמניות שחורות וקימצ’י (כרוב מותסס). אך חשוב להדגיש שכל אלו אינם מחליפים את הטיפול הקונבנציונלי.
המלצות תזונה עבור הליקובקטר פילורי?
כאמור, בחלק קטן מהמקרים החיידק גורם לסרטן הקיבה. מניחים שהוא לבדו לא גורם לכך, אלא שזה קורה בשילוב עם גורמים אחרים. מבחינה תזונתית, כדי להפחית את הסיכון לסרטן הקיבה, מומלץ להמעיט במזון עשיר במלח ובבשר מעובד, ולהקפיד על תזונה עשירה בפירות ובירקות.
נקודה נוספת שחשוב לדעת היא שהחיידק עשוי לפגוע בספיגה של ויטמינים ומינרלים שונים. לאחר שמכחידים אותו באמצעות טיפול תרופתי, הספיגה משתפרת, אך כדאי לוודא שאין חסרים וניתן לתמוך בעזרת שילוב תוסף יומי של מולטי ויטמין אשר מסייע להשלמה תזונתית רחבה .
ניתן לקרוא עוד על התזונה בקישור.
