השעון הביולוגי הוא מנגנון פנימי שמשותף לכל היצורים החיים: מבני אדם ועד חיידקים. תפקידו של השעון הביולוגי לסייע בארגון מכלול הפעילות הביולוגית. מחקר ישראלי מצא כיצד שיבוש של השעון הביולוגי בבני אדם יכול לגרום לשינוי באוכלוסיית חיידקי המעיים ומדוע שינויים אלה יכולים להעלות את הסיכון להשמנה ולתופעות נוספות.
היעפת שמעייפת
מעבר מהיר בין אזורי זמן, כפי שמתרחש בטיסות למזרח הרחוק או ליבשת אמריקה, משבש את השעון הביולוגי האנושי. בדרך כלל, דרושות כמה שעות עד ימים כדי לסנכרן אותו מחדש לשעות החשכה והאור במדינת היעד. השיבוש בשעון הביולוגי מתבטא בדרך כלל בתחושת עייפות, כאבי הראש, כאבי הבטן והרגשה כללית רעה המלווה בימים הראשונים שלאחר הנחיתה. תופעה זו נקראת ג’ט לג, ובעברית יַעֶפֶת. התחושות המלוות ג’ט לג משמעותיות יותר ככל שחוצים יותר אזורי זמן, ובמיוחד כאשר טסים ממערב למזרח כמו למשל מארה”ב לישראל.
אלא שמתברר כי ג’ט לג יכול לבלבל לא רק את השעון הביולוגי האנושי, אלא גם את זה של החיידקים המתאכסנים במעיים. כך עולה ממחקר שבדק כיצד שיבוש השעון הביולוגי משפיע על אוכלוסיית חיידקי המעי, ופורסם במגזין המדעי המוביל “Cell”. לפי המחקר, כאשר חלים שינויים במקצב היומי, מופר איזון החיידקים במעי, ויכול להשפיע ולהגביר את הסיכון למגוון תופעות ביניהן אי סבילות לסוכר (גלוקוז) ולהשמנה.
טריליון חיידקים אינם טועים
אוכלוסיית החיידקים המתאכסנת בגוף האדם מונה 10-100 טריליון חיידקים. חיידקי המעי מכילים למעלה משלושה מיליון גנים, פי 150 מכמות הגנים שיש בגוף האנושי. חיידקים אלה מקיימים אתנו, המארחים שלהם, מערכת יחסי גומלין מורכבת. מגוון הגנים של החיידקים מאפשר להם לבצע פעולות שאנחנו, המארחים, איננו מסוגלים לבצע ובכך להועיל לבריאות שלנו. בין היתר, החיידקים יכולים להפיק אנרגיה וחומרים מזינים מהאוכל, לייצר ויטמינים, לסייע בהתפתחות מערכת החיסון ובשמירה על בריאות ועוד. כיום, ידוע כי החיידקים שחיים בגוף שלנו משפיעים על תפקודינו בכל תחומי החיים, החל מבעיות עיכול, דרך מחלות כמו סוכרת וכלה במצבי רוח.
עלייה במשקל ורמות סוכר גבוהות
בחזרה למחקר: צוות החוקרים, בראשות ערן אלינב ממכון ויצמן למדע ברחובות, בדק את אוכלוסיית החיידקים של משתתפי המחקר, שטסו מארה”ב לישראל. החוקרים מצאו כי ג’ט לג משנה את הרכב חיידקי המעיים ומשבש את פעילותם. בהמשך, הצליחו החוקרים להשרות ג’ט לג בקבוצת עכברים וכן להשתיל בעכברים דגימה מאוכלוסיית החיידקים של הנבדקים האנושיים, לפני טיסה ולאחריה. עכברים שקיבלו חיידקים מנבדקים שפיתחו ג’ט לג עלו במשקל ורמות הסוכר בדמם היו גבוהות יותר בהשוואה לעכברים שקיבלו חיידקים ללא ג’ט לג.
מסקנת החוקרים הייתה שהשינויים בהרכב אוכלוסיית החיידקים עקב שיבוש השעון הביולוגי, מובילים לשיבוש בחילוף החומרים בגוף, ובפרט של סוכר ויכולים לעודד השמנה. תופעה זו עלולה להשפיע באופן משמעותי על עובדי משמרות ואנשים הטסים לעיתים קרובות, עקב שיבוש כרוני של השעון הביולוגי באנשים אלה.
שומרים בבטן
שינה ואכילה הינן שתי פעולות הקשורות באופן בלתי נפרד לשעון הביולוגי. למעשה, השיטות העיקריות לשיבוש השעון הביולוגי והשריית ג’ט לג בחיות מעבדה הן שינוי זמני השינה והערות באמצעות מניפולציית אור ותזמון האכלה. לכן, אין זה מפתיע שחיידקים ש”סובלים” מג’ט לג ישבשו את פעילותה הסדירה של מערכת העיכול, ואנחנו, כתוצאה מכך, נסבול מנפיחות, כאבי בטן ואי-סדירות בפעולת המעיים.
משום שתזמון אכילה עשוי להשפיע על שינויים יומיים בהרכב חיידקי המעי, ניתן להניח כי ברמה היישומית, אכילה מתוזמנת בצורה מסוימת עשויה להשפיע על השינויים שחלים עקב ג’ט לג.
איך עושים את זה? השיטה הטובה ביותר היא להתאים את סוג וזמן הארוחה במטוס לשעה ביעד הטיסה. לדוגמה, אדם הממריא מישראל לשיקגו בשעה 14:00 בצהריים, זמן ישראל, בעצם המריא בשעה שש בבוקר על פי שעון שיקגו, לכן רצוי שיאכל ארוחה בוקר קלה כשעה-שעתיים לאחר ההמראה, ולאו דווקא ארוחת צהריים, כמתבקש על פי זמן ההמראה בישראל.
תוצאה נוספת של השיבוש במאזן חיידקי המעיים היא עלייה ברגישות מערכת העיכול לזיהומים מזדמנים. מתברר כי מטיילים חשופים יותר לתופעות כמו שלשולים ובחילות. בסקירת מחקרים נמצא, כי נטילת תכשיר פרוביוטיקה היא אסטרטגיה בטוחה ויעילה למניעת שלשולים בקרב מטיילים.
