אנו מייחסים לשיער שלנו כוח רב ונותנים לו מקום של כבוד, אפשר למצוא לכך איזכור עוד במקרא בספר שופטים בסיפור על שמשון הגיבור ודלילה. כששמשון גילה לדלילה שכוחו טמון בשיער ראשו שמעולם לא גולח, דלילה גזזה את שיערו, בתרמית משותפת שנרקמה עם הפלישתים, ובעקבות כך הוא נלכד על ידם. דוגמה נוספת היא האימרה “Bad hair day” אשר עושים בה שימוש לתיאור “יום ביש” . לשיער יש חשיבות קוסמטית רבה, הוא תורם לדימוי העצמי שלנו ולאינטראקציות חברתיות בריאות. אצל נשים, בשונה מאשר אצל גברים, השיער מקושר פעמים רבות באופן סמלי לנשיות, מניות ואטרקטיביות ולכן אולי שם טמונה הסיבה לכך שאצל נשים רואים שנשירת שיער נוטה יותר לפגוע באיכות החיים לעומת השפעת הנשירה אצל גברים. עם זאת נשירה שיער היא דבר שמופיע אצל שני המינים וכך או כך נדרשת התייחסות לנושא.
כאמור נשירת שיער היא בעיה שמטרידה רבים, זהו מצב שיש לו השלכות משמעותיות על תחושת ההערכה העצמית, ורבים מהמטופלים מדווחים אפילו על השפעה שלילית על חיי החברה שלהם. תחושות של מבוכה, סלידה וכעס מלוות אנשים הסובלים מנשירה חמורה של השיער ובאופן לא מפתיע מדווחות השפעות מועילות ודרמטיות בדימוי העצמי ואף ביציבות מערכות יחסים רומנטיים כאשר הבעיה נפתרת.
מי מטפל בנשירת שיער?
לרוב נשירת שיער היא בעיה קלינית מורכבת עבור הרופאים, זאת כנראה בגלל האטיולוגיה המגוונת שלה. הגורם לנשירת שיער ברוב המקרים אינו ידוע והרופאים מייחסים את האטיולוגיה לעיתים קרובות למתח או לנשירה הקשורה להורמונים אנדרוגנים (קבוצת הורמונים הכוללת את הטסטוסטרון והאנדרוסטרון המופרשים בעיקר מהאשכים אך גם בכמות מועטה מהשחלות ומבלוטת יותרת הכליה). פעמים רבות תהיה פנייה לרופאי עור לטפל בבעיה זו שמטרידה את האדם הסובל ממנה.
לפני שנפרט את הסיבות האפשריות לנשירה כדאי להכיר השערה ואת מחזור חייה:
השערה עשירה בסיבי חלבון הקרטין כשבין סיבי הקרטין הסמוכים נוצרים קשרי גופרית חזקים התורמים במידה רבה לצורה, לגמישות, ליציבות ולמרקם השיערה. מחזור שיער תקין מביא להחלפת כל שיער הקרקפת בטווח זמן של 3 עד 5 שנים. בהסתכלות מעמיקה יותר ניתן לחלק את חיי השיערה ל- 3 שלבים: השלב הראשון הוא שלב הגדילה המכונה אנגן (Anagen), תקופה זו בממוצע אורכת כ-3 שנים (טווח של שנתיים עד 6 שנים) וקצב צמיחת השיערה הוא כ- 0.35 ס”מ ביום. בכל רגע נתון כ-85-95 אחוזים מזקיקי הקרקפת נמצאים בשלב זה. לאחריו מגיע שלב סיום הצמיחה המכונה קטגן (Catagen) ונמשך בין 4 ל-6 שבועות בו יש האטה בקצב צמחית השערה עד הפסקה מוחלטת ותחילת תהליך התנוונות השורש. השלב האחרון הוא שלב המנוחה של השערה המכונה טלוגן (Telogen), בשלב זה מפסיקה הצמיחה, יש התכווצות והתנוונות של שורש השערה ועליית השיערה כלפי חוץ לנשירה. בכל עת 10 עד 15 אחוז מזקיקי השיער עוברים את תקופת המנוחה הזאת אשר מתמשכת לרוב בין 3 ל-6 חודשים, בסיום שלב זה, השיער הלא פעיל נפלט מהעור, שלב זה יתרחש בסמוך לצמחית שערה חדשה.
משום שכל זקיק שיערה בראשנו עובר באופן עצמאי את שלושת שלבי הצמיחה אז לרוב התהליך הנורמלי והתקין של נשירת שיער, בו באופן טבעי מדי יום הקרקרפת משילה כ- 100 שערות, לא מורגש. מתי כן נרגיש בנשירה? כאשר התהליך מוגבר.
ישנן סיבות שונות לנשירת שיער אך הסיבה השכיחה ביותר מכונה (TE) Telogen Effluvium, סיבה זו תוארה לראשונה ב-1961 והוגדרה כמחלה של זקיק השיערה. מדובר על נשירה שמופיעה 3-4 חודשים אחרי אירוע שהיווה טריגר ומוגבלת לרוב לנשירה של עד 6 חודשים בה פחות מ- 50% מהשיער שעל הקרקפת נושר. בדיקת הקרקפת אצל אנשים עם נשירה מסוג זה תראה לרוב דלילות שיער אחידה בקרקפת. בין הגורמים המובילים לנשירה שכזאת הם חום גבוה, נשירה המופיעה אחרי לידה, שימוש באמצעי מניעה פומי, לחץ ומתח נפשי, ניתוח גדול, זיהום חמור, הפרעות אנדוקריניות, ותזונה לקויה או דיאטת כאסח. חשוב לציין שמתח מהווה את אחד מהגורמים העיקריים התורמים לנשירה מסוג זה, הלחץ משרה הופעה מוקדמת של שלב הקטגן. אם המתח שחווה האדם נמשך או הבעיה שגרמה לאותה נשירה לא נפתרת אז נשירה מסוג זה עשויה להימשך גם שנים.
בספרות מתוארות 6 קטגוריות נוספות המהוות סיבה לנשירה:
- תזונה: חסר בברזל, חסר באבץ, צריכה עודפת של סלניום, עודף או חסר בוויטמינים, צריכת חלבון לא מספקת, רעילות לארסן, עופרת או כספית, אנורקסיה או בולמיה ועוד.
- חוסר איזון הורמונלי: תת פעילות או יתר פעילות של בלוטת התריס, תסמונת קושינג (הפרשה מוגברת של הורמון הקורטיזול), היפראנדרגוניזם
- תרופות: נוגדות לחץ דם גבוה, סטטינים, נוגדי קרישה, נוגדי פרכוסים, משלשלים ועוד.
- זיהומים: HIV, עגבת, זיהום פטרייתי, CMV.
- מחלות מסוימות: אי ספיקת כבד, אי ספיקת כליות, אנמיה, זאבת, מלריה.
- ממאירויות: לוקמיה, לימפומה מערכתית.
מה אפשר לעשות?
על מנת שנוכל לטפל בבעיית הנשירה חשוב לזהות את הסיבה שהובילה לנשירה. מומלץ להתייעץ עם רופא עור על מנת לנסות לאבחן את הגורם לנשירה, האבחון עשוי לכלול בדיקות מעבדה שונות. חשוב לקחת בחשבון שצמחיה משמעותית מבחינה קוסמטית של השיער אחרי הנשירה עשויה להארך 12 עד 18 חודשים. במקרה שהסיבה היא מתח ישנן אפשרויות טיפול לא פולשניות הכוללות בין היתר ייעוץ פסיכולוגי.
תזונה ונשירת שיער
תזונה מאוזנת חשובה לבריאות השיער. אם הסיבה לנשירה היא חסרים תזונתיים דוגמת אבץ, ברזל וכדומה אז השלמת החסרים באמצעות שינוי תזונתי לאכילה מאוזנת ואף תמיכה באמצעות תוסף מולטי ויטמין ייעודי יכולה להיות יעילה. נתמקד במספר רכיבי תזונה חשובים לבריאות השיער:
- ברזל: נראה שלתוספת ברזל עשוי להיות יתרון, לאורך השנים אחד הגורמים שהתבלטו כגורמים לנשירה הוא רמת פריטין נמוכה בסרום. אומנם קיימות מחלוקות מתמשכות בנוגע לרמות הפריטין בסרום אשר יוגדרו כמחסור תזונתי המעורר נשירה אך החוקרים מציעים שעל מנת למנוע נשירת שיער מומלץ לשמור על רמות פריטין בסרום של מעל 40ng/dl ואף מעל 70ng/dl.
- אבץ: מינרל נוסף הנחקר בהקשר של נשירת שיער. ישנה תמיכה מחקרית לנשירת שיער מסוג TE במקרה של חסר באבץ והמלצה לתסף כשרמת האבץ בדם נמוכה מ-70 מק”ג/ד”ל. חשוב לציין שבבדיקות דם שיגרתיות של הקופה לא יבדקו את רמת האבץ אך הקפדה על תזונה מאוזנת המספקת את רמת הצריכה הנדרשת ותוסף מולטי-ויטמין להשלמה תזונתית עשויים לתרום לשמירה על רמות תקינות שם אבץ בדם.
- ביוטין: ויטמין ממשפחת ויטמיני B שלו חשיבות לבריאות השיער. במחקר שבדק את רמות הביוטין בקרב 503 נשים שהתלוננו על נשירת שיער, נמצא כי רובן המכריע סבלו מחסר (38%) או מרמות גבוליות (49%) של הויטמין. ממצא זה מחזק את השימוש בתוספי ביוטין בפורמולות ייעודיות לנשירת שיער.
- חומצת אמינו ציסטאין – חומצת אמינו זו מכילה גופרית ומהווה את הבסיס ליצירת חלבון קרטין הנמצא בשפע בשיערה.
- MSM – רכיב המכיל גופרית ותורם לקשרים הנוצרים בסיבי השערה.
