אחת מכל 5 נשים מעל גיל 50 עלולה לסבול מירידה בצפיפות העצם ועל פי הערכות רפואיות כ-400,000 נשים וגברים בישראל נמצאים בסיכון לאוסטיאופורוזיס ולאוסטיאופניה.
אוסטיאופורוזיס היא מחלה שגורמת לירידה חמורה בצפיפות העצם ובעקבות כך מעלה את הסיכון לשברים, בגלל שינויים במבנה העצמות. אוסטיאופניה היא מצב פתולוגי שמתבטא בירידה מתונה של צפיפות העצם. זהו, לרוב, שלב מקדים לאוסטיאופורוזיס.
המשמעות המילולית של המילה אוסטיאופורוזיס היא “חוסר עצם”. מקורה ביוונית (אוסטיאו = עצם, פורוזיס = חללים) והיא פוגעת בעיקר בנשים, כאמור, לאחר גיל 50, בעקבות הפסקת המחזור החודשי.
מדוע זה קורה?
צפיפות העצם נקבעת על ידי איזון פעילותם של שני סוגי תאים: תאים בוני עצם (Osteoblasts) ותאים מפרקי עצם (Osteoclasts). במהלך החיים מתרחש תהליך מתמיד של בנייה ופירוק המכונה “שיחלוף”. עד גיל 35, בערך, התאים בוני העצם “גוברים” על התאים מפרקי העצם ולכן צפיפות העצם עולה עם הגיל באופן מתון. לאחר גיל 35, בערך, המאזן מתהפך וצפיפות העצם מתחילה לרדת. אצל נשים הקצב מתגבר בגיל המעבר, אצל גברים הירידה בצפיפות העצם מתחילה אחרי גיל 40, לרוב.
ככל שרמת צפיפות העצם גבוהה יותר, גובר הסיכוי למניעת המחלה למרות הירידה המתרחשת עם הגיל והשינויים ההורמונליים.
ישנם מספר גורמים הנחשבים כגורמי סיכון לאוסטיאופורוזיס:
ירידה ברמת האסטרוגן – בדרך כלל מתרחשת באופן טבעי סביב גיל המעבר אך עלולה להתרחש בגיל צעיר יותר, מסיבות רפואיו שונות.
- שברים קודמים בעמוד השדרה, פרק הירך או שורש כף היד.
- אוסטיאופורוזיס במשפחה.
- מבנה גוף רזה.
- תזונה לא מאוזנת. צריכה בלתי מספקת של סידן, ויטמין D ומינרלים חיוניים נוספים.
- מחלות נלוות – פעילות יתר של בלוטת התריס (Hyperthyroidism), מחלות כבד, אנורקסיה.
- שימוש ממושך בתכשירים סטרואידיים.
- העדר פעילות גופנית.
- עישון ו/או צריכה מוגברת של אלכוהול.
- רמות נמוכות של טסטוסטרון (בגברים).
אוסטיאופורוזיס וירידה בצפיפות העצם מאובחנות באמצעות מדידת מסת העצם בשיטה המכונה “דנסיטומטריה” (DEXA), המחשבת את מסת העצם הקיימת. תוצאת המדידה נרשמת במחשב בהשוואה לרמה ממוצעת של צפיפות העצם של אנשים בני אותו הגיל ושל נבדקים בגיל צעיר, ברמת שיא של צפיפות. ניתן לאבחן את המחלה גם על ידי בדיקות דם ושתן שונות המצביעות על בנייה והרס של העצם.
מהי כמות הסידן היומית הנחוצה?
גברים ונשים בגילאי 30- 50 זקוקים ל- 1,000 מ”ג סידן ביום ומעל גיל 50 ל- 1,200 מ”ג. ניתן לצרוך סידן דרך המזון, באמצעות תוספי תזונה או בשילוב של שניהם.
מזונות עשירים בסידן:
- כוס חלב (200 מ”ל) = 200 מ”ג סידן
- כוס חלב (200 מ”ל) מועשר = 360 מ”ג סידן
- פרוסת גבינה צהובה 9% = 250 מ”ג סידן
- 100 גר’סרדינים = 300 מ”ג סידן
- סידן מצוי גם בירקות ירוקים עליים כגון כרוב, כרוב סיני, ברוקולי.
למי מתאים לצרוך תוספי תזונה המכילים סידן?
לאנשים שאינם מגיעים לצריכת הסידן היומית המומלצת מתזונתם מומלץ להשלים את צריכת הסידן שלהם באמצעות תוספי תזונה מתאימים.
קיימת כיום מודעות גבוהה לחשיבותו של הסידן בגוף. כידוע, עיקר ההתייחסות לסידן היא בהקשר של בניית עצמות ושיניים חזקות, ואולם מתברר כי חשיבותו של הסידן ונחיצותו בגוף גדולות הרבה מעבר לכך. ממחקרים שנעשו בתחום עולה כי הסידן חשוב לשמירה על קצב לב תקין ולאיזון לחץ דם, כמו גם לתפקודה של מערכת העצבים. במחקרים נוספים נמצא כי הסידן יכול לסייע בהתמודדות עם התסמונת הקדם וסתית (PMS) ולעזור גם במניעת פוליפים במעי הגס.
כיצד מונעים וכיצד מטפלים באוסטיאופורוזיס?
התרופות לאוסטיאופורוזיס נחלקות לכמה קבוצות: ישנן תרופות המעכבות את פעילות התאים מפרקי העצם, תרופות נוספות פועלות כמו תכשירים הורמונליים המיועדים לגיל המעבר HRT)), ויש גם תרופה המבוססת על הורמון טבעי קלציטונין המעורב בבקרת הסידן ובמטבוליזם העצם.
כדי למנוע את הסיכון לירידה בצפיפות העצם ולשברים חשוב להקפיד על צריכה נאותה של סידן במהלך החיים. כאמור, תוסף של סידן חיוני גם למי למטופלים ולמטופלות בתרופות. ואולם חשוב לזכור, כי על אף שסידן הוא המינרל החשוב ביותר לבריאות העצם, חיוני לשלב אותו עם רכיבים תזונתיים נוספים: ויטמין D, ויטמין K ומגנזיום.